רציתי לפרגן לששון גבאי - אבל מישהו גנב לו את ההצגה

תוצרת בית | yesVOD ופרטנר tv+

בששון רב התכוונתי לכתוב הפעם טור מפרגן על ששון גבאי. הוא שחקן אדיר, הוא קונצנזוס. הוא משתבח עם השנים והחל מהסופ״ש אפשר לראות אותו מגלם סבא טרחן ועקשן, שמבשל ערק בסדרה הקסומה "תוצרת בית", שיצרו עמרי עמית ואדר מירום.

כל סצנה בהשתתפות גבאי - מהפנטת. ועדיין, למרות זאת, בתום צפייה בשבעת פרקי העונה, התחושה היא שמישהו הצליח להאפיל על פאקינג ששון גבאי. שחקן משנה, שנכנס לנעליים השחוקות של "הבדואי העבריין", ומוציא מהתפקיד עולם ומלואו. זה הזמן להתפעל משאדי מרעי.

למזלו, הפעם מרעי לא התבקש לשחק מחבל. מבט על הרזומה הארוך שלו מגלה כי לאורך שנים נבלע בין תפקידי מחבלים (נגיד, "פאודה"); רק כשנחלץ מהטייפקאסט השטוח פתאום הוא זרח. למשל, בחודשים האחרונים ניתן היה לראות אותו ממקסם את יכולותיו כשוטר קהילתי בדרמת הפשע ״יאפא״ (כאן 11) ובתור מוסלמי הומו שנמלט ממשפחתו השמרנית בדרמה המצוינת "סאדה" (שהסתיימה השבוע בערוץ מכאן 33).

לפני שנה ניצח מרעי את ששון גבאי, כשהתמודדו ראש בראש על פרס אופיר לשחקן הטוב ביותר. כשקיבל את הפסלון, הודות לסרט ״עיד״, אמר מרעי בנאומו: ״זהו ניצחון של כל מי שמעז להיות נאמן לעצמו, בתוך סביבה ששופטת את כל מה שאחר ושונה״.

ובאמת, התסריט של ״תוצרת בית״ הצליח לערער עבורו את הסטריאוטיפ השיפוטי הרגיל של בן חמולת פשע בסדרה ישראלית. בין רומן עם יהודייה לפלרטוט עם תל אביב ועם מוסר, בין משחק מתוחכם שלפעמים מוגזם ולפעמים מינימלי, מרעי בנה בדמות שלו רבדים על גבי רבדים של נפש מסוחררת ולבבית. הוא ריגש, הוא טלטל וגנב את ההצגה מהסצנה הראשונה ועד האחרונה.

בתכלס, על אף שיתוף הפעולה של ששון גבאי עם בנו אדם גבאי, למרות התפקיד הראשי של עידו קציר, למרות שחקני המשנה הידועים והבימוי של גורי אלפי - בסוף, הדבר הקטן שמשדרג את ״תוצרת בית״ מסתם סדרה לכזו שמוכרחים לצפות בה זה שאדי מרעי.