"פסיכופת על גבול המזוכיסטי": דייר "האח הגדול" בראיון חושפני

יש למה לחכות: בכניסת הדיירים המצופה והראשונה לבית"האח הגדול", שהתרחשה שלשוםבפרק עונת הפתיחה של הריאליטי האהוב ברשת 13, פגשתם את עומר ציפורי (32), שחי ונושם ספורט ועומד לשנות את אורח חייו לגמרי עם הכניסה לבית המפורסם במדינה.

רגע לפני ששמו הופך להיות שגור בפי כל, סיפר ציפורי בראיון ל"ישראל היום" טרם כניסתו על המטרה שהוא מקווה להשיג, על הסיכוי לזוגיות, וגם על המלחמה שבחוץ שלא גרמה לו לרגע לחשוב פעמיים אם לבטל את השתתפותו בתוכנית.

"יש לי עסק בתחום הכושר והתזונה ואני מפתח גוף, מתחרה בארץ ובעולם, וכרגע מחזיק בתואר מר ישראל ואלוף האלופים ל־2025", הוא מספר בגאווה. כשאני שואלת אותו למה בעצם בחר להיכנס לבית, הוא משיב: "זו שאלה טובה. יש כמה דברים. קודם כל, כמו התחרויות האלה שבהן אני לוקח את הגוף לקצה, פסיכופת על גבול המזוכיסטי, אני אוהב לצאת מאזור הנוחות שלי, לעשות דברים שהם לא בגדר הנורמה, לבחון את עצמי, לקחת את הגוף לקצה בתחרויות ולעשות את זה בצורה גרנדיוזית. ולהיכנס לבית כזה, שמצולם בכל רגע, אולי הכי חשוף שיש, זה מאתגר אותי, ואני אוהב את האתגר".

בשונה מדיירים רבים שנכנסים לבית כשהם למודי ניסיון ושעות מסך, משננים אסטרטגיות ומתכוננים למשימות, עומר לא ממש הכין שיעורי בית. "האמת היא שחמש שנים לא ראיתי 'האח הגדול', כי בשלב מסוים הפסקתי לראות טלוויזיה. אני מייעל את הזמן והאנרגיה שלי להתפתחות העצמית, לעסק, אז יצא שלא ראיתי בשנים האחרונות שום ריאליטי. לעונה הזאת נכנסתי אחרי שכנוע של המלהקת".

כמו כל דייר מעניין, גם ציפורי סוחב מטען מרתק של מפגש בין זהויות, דת וחילוניות, מסגרת מול חופש, ומספר על הקצוות השונים בחייו, שסביר כי עוד נפגוש אותם בתוכנית עצמה. "באתי מבית דתי, כיפה סרוגה, למדתי בבתי ספר דתיים, ביסודי אפילו הייתי בבית ספר עם כיתות נפרדות, ואחר כך בישיבה תיכונית, ואיפשהו בתיכון עברתי למסגרות חילוניות".

איך קיבלו את זה בבית?

"קיבלו את זה ממש בטוב. ההורים שלי הם בגישה ליברלית של 'זה שלך, תעשה מה שנראה לך - רק תהיה אדם טוב'. כיום אני מגדיר את עצמי כמסורתי, יש לי טקס בוקר שלי, שבו אני קם ואומר 'מודה אני', נוטל ידיים, מניח תפילין, מתפלל, מברך מדי פעם, ומן הסתם עושה חגים, שבתות וקידוש".

כל רווק שנכנס לבית מודע לנושא הזוגיות שיעלה על הפרק. עוברת לך בראש המחשבה שאולי שם תמצא זוגיות?

"להגיד שזה מה שאני מחפש? לא, אני לא בא בשביל זה, אבל מצד שני אני ריאלי, וכשסגורים בבית כל כך הרבה זמן אין ספק שזה משהו שיכול לקרות. לא חיפשתי את זה בשנים האחרונות, ואני גם לא נכנס כדי למצוא זוגיות, אבל אשקר אם אגיד שזה משהו שלא יכול לקרות. היא צריכה להיות בוגרת, חכמה, אינטליגנטית, מכילה, מבינה, תומכת, ומן הסתם יפה".

ואם היא לא מתעניינת בעולמות הכושר?

"אני חושב שזה יהיה מכשול".

אפרופו מכשולים ואתגרים, העובדה שפרצה מלחמה בחוץ לא ערערה את ההחלטה שלך? לא יקשה עליך להיכנס לבית ולהתנתק מכל מה שקורה בחוץ בתקופה כזאת?

"הקושי הגדול שלי יהיה בעיקר העסק. למדתי בחיים לשחרר, גם פיזית וגם מנטלית, איפה שאין לי שליטה. אני לא פוליטיקאי ולא איש צבא, ואין לי יכולת השפעה על זה. אני לא יכול לעשות שום דבר - אז זו המציאות".

"כלום לא קשה"

אז מה בכל זאת יהיה לך הכי קשה שם?

"אני לא מצליח למצוא מה לא יהיה קשה. קרוב לעשור שאני חי בדירה לבד, אני אדם מאוד עצמאי, הספורט שאני מתחרה בו מאוד סוליסטי, זה לא בקבוצה. אני מנהל עסק לבד, אני סוג של זאב בודד, סוליסט ועצמאי, אז זה יהיה הקושי הכי גדול".

גם שגרת הספורט והתזונה שלך עומדות להשתנות.

"ברור לי. אני מפתח גוף, אז הספורט שלי זה לא פילאטיס - אני מרים 200 ק"ג בחדר כושר, עובד בצורה אינטנסיבית, כל מה שאני מכניס לפה מוקפד ומדוד ושקול. אני מביא בחשבון שלא אוכל לנהל אותה תזונה של האימונים והשגרה כמו היום, וזה בסדר. כרגע אני לא בהכנה לתחרות, אני מבין שיהיו לזה השלכות גופניות, לא אצא כמו שנכנסתי, אבל אני מבין את החוויה שעומדת לפניי".

יש סיכוי שנשמע את לירון וגיא מכריזים עליך כעל המנצח הגדול של "האח הגדול"?

"וואלה, לא יודע. מקווה שכן. לא מצליח לדמיין את זה בראש, אבל הכל יכול להיות. הכל בידי שמיים"