גם ב"יאפא" השוטר הערבי נשאר אזרח סוג ב'

יאפא - פרק אחרון: אזרח סוג מת | כאן 11, 21:30

כל סדרה, לא חשוב מאיזה צבע או מין, חייבת דמות ראשית שתוביל את הסיפור. הרי לצופים אמור להיות אכפת ממנה כדי שימשיכו לצפות.

סיפורו של אמיר נג'אר, השוטר הקהילתי שהוביל את "יאפא" - סדרת הפשע של כאן שסיימה אמש עונה, סימל במובן מסוים את משמעות הדו־קיום: שוטר ערבי, שנשוי ליהודייה בהיריון מתקדם, מנהל חקירת רצח שמסכנת את ביטחונם האישי.

במקביל, משפחתה הביעה התנגדות אקטיבית ל"התבוללות" ולקראת הסוף אף הפרידה ביניהם. ועדיין, לאורך פרק הסיום הקשר שלהם נותר באוויר. גם לאחר שהוא פיענח את תעלומת הרצח שבבסיס העלילה המרכזית.

בסופו של דבר, הסיפור הפרטי של הדמות הראשית לא נסגר כשהסדרה נגמרה. הוא כאילו נשכח, בזמן שדמויות אחרות כן זכו לאיזושהי סגירת מעגל כלשהי לסיפורן. ורק לשוטר הערבי לא נשאר זמן מסך כדי שיקבל סגירה לשלל הקונפליקטים שהניעו אותו לאורך הפרקים.

האם חזר לאשתו היהודייה? איך הגיבה משפחתה? מה אמרה אמא שלו, שניסתה לעודד אותו לא לחקור את הרצח שהוא פיענח? האם הוא יזכה לחייך מתישהו? האם קיבל קידום במשטרה, או שימשיכו להתייחס אליו כמו לאזרח סוג ב'? חייו האישיים נמחקו לחלוטין מפרק הסיום.

ואם הדמות הראשית לא חשובה מספיק כדי שתרוויח סוף לסיפורה הפרטי, מה זה אומר על הסדרה כולה? מה זה אומר על הדמות? סתם השתמשו בערבי - ואז זרקו אותו.