הסדרה החדשה של "כאן 11" מנבאת עתיד מדמם וקודר

יאפא - פרק הבכורה | כאן 11, 21:30

אקדח שמופיע במערכה הראשונה - יירה במערכה השלישית. זוהי קלישאת תיאטרון ידועה וגם קצת קלישאה של החיים. מצד שני, מה שהתאים למחזאי כמו צ'כוב, לא רלוונטי יותר בתקופת הזמן האלימה שבה אנו חיים.

לכן, כשעולה ב"כאן 11" דרמה שבמרכזה אחת הבעיות הכי נפיצות ומושתקות במדינה - זאת של הפשיעה הגואה במגזר הערבי - האקדחים לא ממתינים למערכה השלישית. הם יורים מיד מההתחלה, ואז ממשיכים לירות לכל הכיוונים - וגם פוגעים.

נהוג לתאר את סוגיית הפשיעה במגזר הערבי בתור אקדח מעשן, שמתישהו יופנה גם לכיוון המגזר היהודי. והנה, ״יאפא״, דרמת הפשע החדשה של כאן 11, מתחילה מהנקודה הזו ממש: סכסוך עבריינים שכונתי גורם, לכאורה, לניסיון התנקשות באדם הלא נכון - צעירה יהודייה, שלקחה סיבוב על אופנוע שלא שלה בסמטאות הצפופות של יפו.

מכאן, נסדק מרקם היחסים השברירי בין תושבי העיר. אקדחים נשלפים ויורים, בשעה שהשוטר הקהילתי המופנם (שאדי מרעי המצוין) מתאמץ לתמרן בין ההיכרות המוקדמת עם האנשים ומנהגיהם לבין הרצון לפענח את התעלומה ולהחזיר את השקט לרחובות.

על פי פרקיה הראשונים, נדמה ש״יאפא״ נוצרה כדי לנבא עתיד קודר. היא מציירת ג'ונגל אורבני בצורה מותחת ומלאה בסאבטקסט.

האמירות שהיוצרת ליאורה קמינצקי מעבירה דרך הדרמה רוכבות בתחכום על פערים תרבותיים שנוצרו בשטח ומפרידים כמו חומות בין יהודים לערבים, ובין חילוניים לדתיים בשני המגזרים.

יפו דרך העדשה של ״יאפא״ היא מקום יפהפה וסוער. מתחת לפני השטח, כמו בחיים, מסתתרת מציאות אפלה. זוהי יפו, ילדה, זוהי יפו, שחודרת - כמו יין - לדם. ומשם, יזלוג הדם לשאר מדינת ישראל.