צפו והחליטו: האם דיסני העבירה מסר פרו-פלשתיני בפרסומת שלה?

סערה ציבורית ופוליטית התלקחה בבריטניה וברשתות החברתיות סביב פרסומת חג המולד של דיסני פלוס, לאחר שצופים זיהו בה מדבקת אבטיח והאשימו את החברה בהעברת מסר פרו־פלשתיני. דיסני הגיבה בהבהרה כי לא מדובר במסר פוליטי כלשהו, וכי המדבקה נבחרה באקראי כחלק מעיצוב התפאורה. האבטיחמזוהה כסמל תמיכה בפלשתיניםמאז 1967, אז נאסרה הצגת דגל פלשתין בשטחים, והצבעים של הפרי שימשו תחליף סמלי. הסמל חזר לשיח הציבורי ביתר שאת לאחר מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 והופיע בהפגנות ברחבי אירופה וצפון אמריקה.

Disney+’s official Christmas ad features a teenage girl with a watermelon sticker.

Is neutrality in a children spaces just to bring us together, too much to ask?

Disney doesn’t need to add more tension to an already fractured world.pic.twitter.com/S0LXBvkRbg

— Hen Mazzig (@HenMazzig)December 13, 2025

המחלוקת פרצה בעקבות פרסומת חג בת 90 שניות בשם A Story of a Lifetime, שפורסמה בתחילת נובמבר כחלק מקמפיין החגים השנתי של דיסני+ בארצות הברית. באחד הפריימים בפרסומת נראית נערה מתבגרת משתמשת במחשב נייד שעליו מדבקת אבטיח, לצד מדבקה של מיקי מאוס. פעילים פרו־ישראלים, מחוקקים בריטים ומשתמשי רשת טענו כי צבעי האבטיח מזכירים את דגל פלסטין ומהווים סמל פוליטי מוכר.

הסערה התגברה לאחר שהעיתון הבריטי הטלגרף פרסם כתבה שכותרתה "מסר סודי פרו־פלשתיני בפרסומת חג המולד של דיסני" וגררה קריאות להסברים גם בזירה הפוליטית. חבר הפרלמנט השמרני ריצ’רד הולדן אמר כי לדיסני "יש שאלות רציניות לענות עליהן" וטען כי או שמדובר בכשל חמור בבקרת האיכות או באג’נדה אידיאולוגית עמוקה.

דיסני דחתה את הטענות. דובר החברה מסר לניו יורק פוסט כי "המדבקה שהופיעה בפרסומת נבחרה באופן אקראי ואינה מהווה אמירה פוליטית", והוסיף כי מטרת הקמפיין היא לחגוג את מורשת הסיפורים של דיסני ואת השפעתם הבין־דורית. לפי החברה, הפרסומת תישאר ללא שינוי.

הוויכוח התרחב גם לרשתות החברתיות. ציוץ של הסופר והפעיל הישראלי נגד BDS, חן מזיג צוטט בניו יורק פוסט, לפיו קמפיין משפחתי המיועד לילדים אמור להישאר ניטרלי ולהימנע מסמליות פוליטי. מנגד, אנליסטים בתעשייה ציינו כי הפקות גדולות נוהגות בדרך כלל לבדוק בקפידה את אביזרי הרקע כדי למנוע פרשנויות לא מכוונות, ורמזו כי המקרה משקף או כשל בתהליך הבקרה או רגישות ציבורית גוברת לסמלים פוליטיים.