דיק ואן דייק נולד ב-13 בדצמבר 1925 בווסט פאלמס, מיזורי, ארה"ב (אף שגדל במדינת אילינוי). אבל מה, בצעירותו סבר הנער שהוא דווקא נולד במרץ, כארבעה חודשים לאחר מכן, ובעצם לא היה מודע לתאריך הולדתו האמיתי. רק לקראת גיל 18 אמו של דיק הצעיר חשפה בפניו שהוא נולד בדצמבר, ולפיכך הוא כבר היה בגיר. בהמשך למד הבחור מסבתו שאמו נכנסה להריון מחוץ לנישואים - התרחשות שערורייתית מאוד לאותה תקופה. לכן, במקום להדביק לבנם סטיגמה בעייתית שהיתה עלולה לפגוע בו, בחרו הוריו להמציא לו תאריך לידה פיקטיבי, שלפיו אמו הרתה אחרי החתונה. אוי, הדרמה.
ואן דייק גוייס ב-1942 לצבא האמריקני ועלה על מדים בתקופת מלחמת העולם השנייה. הוא שובץ לחיל האוויר ושאף להיות טייס, אך כישורי הבמה שלו והעובדה שהוא כיכב במחזות בית ספר רבים, חישבו את מסלולו הצבאי מחדש והוא בסופו של דבר מצא את עצמו מפיק הצגות ומערכונים בבסיס אמריקני בטקסס, ומקריין בתחנת רדיו צבאית. ג'ובניק, אבל עם סטייל.
תתפלאו, אבל הג'וב האמיתי הראשון של דיק הוורבלי בשואוביזנס היה נטול מילים. לאחר תום המלחמה, הקים הבדרן עם חבר הילדות שלו, פיל אריקסון, את צמד הפנטומימה בעל השם המביך "האילמים העליזים" (The Merry Mutes), שהשטיק שלו היה לעשות ליפסינקינג לאופרות ולשירים - הרבה לפני שהעניין צבר תאוצה בטיקטוק. בכל אופן, המיזם התגלה מהר מאוד ככישלון צורם. ואן דייק נזכר שפעם הוא וחברו האילם והעליז הוחתמו על חוזה הופעות בן שבועיים בהוליווד, אבל אחרי שההופעה הראשונה שלהם היתה רחוקה מלהרשים, ההסכם איתם בוטל לאלתר ומכוניתו של דיק אף נגררה מהמתחם, כדי שלא ירגיש בבית. עד כדי כך.
בסופו של דבר קיבל דיק הזדמנות לגשת לאודישן ברשת הטלוויזיה CBS, בזכות טובה של חבר ותיק מהצבא. הוא שיחק אותה שם בגדול והוחתם על חוזה בלעדי ברשת, ומשם הדרך להופעות קבועות בתוכניות בידור ואירוח היתה קצרה. הפריצה הגדולה באמת שלו התרחשה ב-1961, השנה שבה התחיל לככב בסיטקום האייקוני "התוכנית של דיק ואן דייק" ("The Dick Van Dyke Show"), לצידה של מרי טיילור מור. התוכנית שודרה במשך חמש עונות וזיכתה אותו בשלושה פרסי אמי. ברכות.
ההצלחה בטלוויזיה סללה את הדרך, כמובן, לקריירה נוצצת על המסך הגדול. במשך השנים כיכב ואן דייק בשורה ארוכה של קלסיקות קולנועיות מוזיקליות, ביניהן "ביי ביי בירדי" (1963 - לאחר שכיכב בגרסת המחזה בברודוויי שאף זיכתה אותו בפרס טוני), "צ'יטי צ'יטי בנג בנג" (1968) וכמובן "מרי פופינס" (1964).
עוד ברזומה המרשים וארוך השנים של ואן דייק, שהתפרס על פני שבעה עשורים: תפקיד ראשי בסדרת הפשע "אבחנה: רצח" ששודרה במשך שמונה עונות בין 1993 ל-2001, כמו גם בסדרת סרטי הטלוויזיה "רצח 101" ואינספור הופעות אורח בסדרות ובתוכניות מפורסמות. ושימו לב לזה: תפקיד אורח שלו בן ארבעה פרקים באופרת הסבון "ימי חיינו" ב-2023 זיכה את הכוכב בן ה-98 דאז בפרס אמי לבידור בשעות היום. ובל נשכח את ההופעה המרגשת עד דמעות בקליפ של קולדפליי מהשנה שעברה.
אף שהוא מזוהה בעיקר עם תפקידים מוזיקליים, הומוריסטיים או לכל הפחות קלילים, ואן דייק חשף ב-2023 שבסוף שנות השישים הוצע לו לגלם, תחזיקו חזק, את לא אחר מג'יימס בונד - זאת אחרי ששון קונרי סיים את תפקידו כמרגל העל השרמנטי. לדברי ואן דייק, המפיק אלברט ברוקולי שאל אותו אם הוא רוצה להיות ג'יימס בונד הבא, והוא ענה לו בהומור "שמעת את המבטא הבריטי שלי? זה סיפור אמיתי!"
ואכן, המבטא הקוקני (לונדוני מהמעמד הנמוך) הלא מוצלח במיוחד של ואן דייק ב"מרי פופינס" מושם עד היום ללעג, ואף נבחר בעבר על ידי מגזין הקולנוע הנחשב "אמפייר" כמבטא הקולנועי השני הכי גרוע בכל הזמנים (במקום הראשון: המבטא האירי של שון קונרי הסקוטי ב"הבלתי משוחדים". עולם קטן). "עדיין צוחקים עליי בגלל זה", אמר ואן דייק בשנה שעברה לאתר "אנטרטיינמנט וויקלי", "אבל אני לא חושב שזה פגע בהנאה שלהם מהסרט". צודק.
ואן דייק נישא לאשתו הראשונה, מארג'י ווילט, ב-1948. מכיוון שהפרוטה לא הייתה מצויה בכיסו של האומן המתחיל ושל אשתו לעתיד, הם לא יכלו לממן לעצמם ירח דבש ראוי. לכן החליטו השניים לבוא בברית הנישואים בתוכנית הרדיו הפופולריות דאז, "חתן וכלה" ("Bride and Groom"), ששידרה בפני האומה טקסי נישואים מרגשים, והשתמשו בכסף שקיבלו על הופעתם כדי לצאת לנופש באזור הר הוד שבאורגון. על הדרך הם גם קיבלו מנותני החסות של התוכנית כמה מוצרים לבית ומטבח, בשביל הסיפתח. סחתיין על המג'ימיקס.
ב-1993 קיבל דיק מרצפת משלו בשדרת הכוכבים המפורסמת. באמת שהגיע הזמן, אבל מתברר שהאחראים על הבלטה לא אייתו נכון את שמו של הכוכב, ובמקום ואן דייק (Van Dyke) נכתב ואנדייק (Vandyke). המחדל אומנם תוקן, אבל לא לפני שדיק שרבט בעצמו מקף כדי להפריד בין ההברות כפתרון זמני. בפעם הבאה תשתמשו במגיהה.
ועוד עובדה בשביל העשור הבא: סודו של דיק לאריכות ימים? אולי הציטוט הבא יעזור לכולנו לפצח את נוסחת הקסם שלו: "אף אחד לא אומלל מבחינה גנטית", אמר השחקן בחודש שעבר לעיתון ה"טיימס" האנגלי והוסיף: "לא משנה מהן הנסיבות הנוכחיות שלנו, לכולנו יש את האפשרות לחיות חיים מאושרים. אחת מהסיבות העיקריות שהגעתי לגיל 99 היא שסירבתי בעקשנות להיכנע לדברים הרעים בחיים: כשלונות ותבוסות, אובדן אישי, בדידות ומרירות, הכאבים הפיזיים והרגשיים של ההזדקנות. במשך רוב שנותיי, הייתי במה שאני יכול לתאר כחיבוק דוב עם חוויית החיים. לחיות זה לחוות את החיים לא כעבודה, אלא כמגרש משחקים ענקי", כך לפי הכוכב. לא מסכימים עם הקביעה שלו? אתם מוזמנים לטעון אחרת אך ורק אחרי שתחגגו מאה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו