"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אוהבים סדרות פשע אמיתי? יש לכך השפעות שליליות - ולא רק עליכם

בשנים האחרונות ז'אנר הפשע האמיתי הפך לאחד הפופולריים ביותר בעולם • סדרות, סרטים ופודקאסטים מתארים מקרים מזוויעים של מקרי רצח והיעלמות • מה זה עושה לכם ולמשפחות של הקורבנות?

,עודכן
0השמעה
"מפלצת: סיפורו של אד גיין". צילום: יחצ

מחקרים חושפים את הצד האפל של סדרות ופודקאסטים המבוססים על פשעים אמיתיים - מהחייאת טראומות ישנות ועד חדירה אובססיבית לחיי הקורבנות ובני משפחותיהם. החוקרות קוראות לקבוע סטנדרטים וחקיקה שיגנו על פרטיות הנפגעים ויבטיחו סיקור אתי ואנושי יותר.

מתוך "מפלצות: הסיפור של לייל ואריק מננדז",צילום: יחצ

הדיון הציבורי סביב תכני בידור המבוססים על פשעים אמיתיים במסגרת הז'אנר המצליח בסדרות טלוויזיה ופודקסטים, התעצם בעקבות שני מחקרים חדשים שפורסמו בכתבי העת Mass Communication and Society ו־Crime Media Culture. .

החוקרת קלי בולינג מאוניברסיטת נברסקה־לינקולן והקרימינולוגית דניאל סלקוף מאוניברסיטת קליפורניה בסקרמנטו, ראיינו 20 בני משפחה וקרובים של קורבנות רצח או נעדרים כדי להבין כיצד הז'אנר משפיע על חייהם.

יש גם צדדים שליליים,צילום: באדיבות נטפליקס

המרואיינים דיווחו על יתרונות מסוימים בסיקור: סדרות תיעודיות, פודקאסטים וקמפיינים ברשתות החברתיות סייעו לעיתים לחשוף רמזים חדשים, לשמור את המקרים בתודעה הציבורית ולהבהיר את תפקידה של מערכת המשפט. "הנכונות להופיע בתקשורת עוזרת למצוא קצות חוט, במיוחד במקרים של נעדרים. זה גורם לאנשים להמשיך לדבר על המקרים ולפעמים עוזר לתקן אי־דיוקים", אמרה בולינג ,על פי אתר Phys.org.

עם זאת, רוב המשתתפים הדגישו את המחיר הרגשי והחדירה לפרטיות. הם סיפרו על דפיקות בדלת מצד מאזינים סקרנים, הטרדות מצד בלשים מטעם עצמם וספקולציות ויראליות שפגעו בשמם של הנפטרים או זיהו חשודים שגויים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר