הוא אמנם לא יזכה באוסקרים ולא יככב ברשימות סיכום השנה של מבקרי הקולנוע, אבל יחסית לסרט של נטפליקס, "מועדון הרצח של יום חמישי" - עיבוד עטור כוכבים לראשון בסדרת רבי המכר הבלשיים של ריצ'רד אוסמן - בהחלט ממלא את ייעודו. כלומר, הוא מהווה תשובה הולמת ללהיט הבלשי הפנסיונרי "רק רוצחים בבניין", שזמינה לצפייה אצל המתחרים.
הלן מירן ("המלכה", "החשוד העיקרי") מככבת בתור אליזבת', מרגלת בגמלאות שמעבירה את שנות פרישתה בניסיון לפענח תעלומות רצח ישנות שנותרו פתוחות. מי שמסייעים לה במשימתה הם חבריה הטובים ל"מועדון הרצח של יום חמישי": איברהים (בן קינגסלי) ורון (פירס ברוסנן) - ושלושתם מתגוררים בבית דיור מוגן פסטורלי ומפואר שנראה כמו גרסת גיל הזהב להוגוורטס.
לאחר שהחבורה הבלשית החביבה שלנו מגיעה למבוי סתום באחת מחקירותיה, אליזבת' מחליטה לצרף למועדון גם את ג'ויס (סיליה אימרי), שהייתה בעברה אחות (ושיודעת להכין אחלה עוגות). אלא שעד מהרה גיבורנו מוצאים את עצמם מעורבים בפרשת רצח חדשה, שמאיימת על עתיד בית האבות האהוב שלהם. והעניינים רק הולכים ומסתבכים משם.
כריס קולומבוס, שביים, חתום על שלל להיטים אהובים (כמו "שכחו אותי בבית", "הארי פוטר ואבן החכמים" ו"גברת דאוטפייר", למשל), וגם סטיבן ספילברג, שהפיק, הוא שועל קרבות ותיק ומנוסה שלגמרי יודע מה הוא עושה (בלשון המעטה). אם תוסיפו אליהם את שלושת כוכבי הסרט, ואת סוללת כוכבי המשנה (שכוללים גם את דיוויד טננט, נעמי אקי, ג'ונתן פרייס, ריצ'רד אי. גרנט ועוד), כבר תקבלו אסופה מיומנת של אנשי מקצוע שיכולים להפוך כמעט כל סרט או סדרה שבו הם מעורבים למשהו סביר ונעים לצפייה.
בתוך כך, אין ספק ש"מועדון הרצח של יום חמישי" הוא יותר סרט ש"הונדס" מאשר סרט ש"נוצר", ובהתאם לזאת, הוא גם ניחן בכל המאפיינים הנטפליקסיים המוכרים. הוא שטוף שמש במידה מוגזמת. הוא סנטימנטלי, נטול מורכבות ושטחי מאוד. בכל כמה דקות אחת הדמויות מסכמת את העלילה, לטובת אלה שאיבדו את הריכוז במהלך הגלילה/קיפול הכביסה. במילים אחרות, הוא דורש את המינימום מצופיו והוא לא נותן המון בתמורה.
מלבד הלן מירן, שנמצאת במרכז העניינים לכל אורך הדרך (ושאינה מתקשה לגנוב את ההצגה), אף אחד מהשחקנים האחרים לא באמת מקבל הזדמנות להתבלט. קינגסלי וברוסנן נראים כאילו שהם עושים חיים משוגעים, וההופעות הנלהבות שלהם חמודות מאוד. אבל שניהם מתבזבזים בשולי הסיפור ונאלצים להסתפק בפירורים. חבל.
התעלומה הבלשית עצמה, לעומת זאת, שונתה וסורבלה לעומת הספר, ולא באמת מצליחה לייצר תחושת סכנה או מתח. בנוסף, האופן שבו התעלומה הזו נפתרת בסופו של דבר גם מותירה טעם לוואי תמוה ולא סימפטי ברגע שמבינים מי בא על עונשו ומי לא.
ובכל זאת, למרות מגרעותיו הקולנועיות (והמוסריות), "מועדון הרצח של יום חמישי" חוצה את קו הסיום ללא כל מאמץ. הטוויסטים נערמים זה על גבי זה בקצב, הנבלים נחשפים במועדם, וארבעת הבלשים החובבים שלנו מוכיחים שוב ושוב שגם גמלאים יכולים לקחת חלק פעיל בחברה (ואפילו לפענח פרשיות רצח מסובכות). לא נפלתי מהכיסא, אבל בשורה התחתונה, אין ספק שלסדרה החביבה הזאת יש לא מעט פוטנציאל. בואו נקווה שסרט ההמשך (הבלתי נמנע) יעשה עבודה קצת יותר טובה בלממש אותו.
"מועדון הרצח של יום חמישי", ארה"ב/בריטניה 2025
ציון: 3 כוכבים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו