"להם היתה שיטה: קודם זרקו רימון, אחר כך ירו צרור, אחר כך נחו. אז בין צרור לרימון, הייתי ניגש לפתח הבונקר שלהם ושם שם חומר נפץ", מסופר בשיר על הקרב מול הירדנים בגבעת התחמושת.
גם לממשלה יש שיטה במלחמתה עם התקשורת: קודם זורקים רפורמה, אחר כך יורים חוקים, אחר כך נחים וקוצרים פירות. נגיד, בחודשיים האחרונים הרבה שרים התבשמו מהישגם באירוויזיון של יובל רפאל והתאגיד. נתניהו אפילו התקשר לברך.
מה אני הולך רחוק - רק לפני שבוע ראש הממשלה סגר לעצמו ראיון בלעדי דווקא אצל איילה חסון, והתאגיד שיתף פעולה וסיפק את תנאים אופטימליים כדי שייצא ראיון מחבק ומרים. אבל עכשיו שוב זורקים רימונים.
גלית דיסטל, שרת ההסברה הכי כושלת בתולדות המדינה, קיבלה אשתקד ראיון מפנק אצל רוני קובן. כעת, הצעת חוק שיזמה בחסות נתניהו וקרעי - שאושרה אתמול בוועדת השרים - פועלת לחיסול התאגיד, למחיקת חטיבת החדשות והרדיו שלו וגם לשריון של מינויים פוליטיים בתוכו.
חוק שכזה, אגב, נוגד את תקנון איגוד השידור האירופי ויגרום לסילוקה של ישראל מהאירוויזיון. יום חדש יאיר, והם רק רצו לחזור הביתה בשלום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו