חוק התאגיד של קרעי אושר בוועדת שרים; לוין תקף את נציגת היועמ"שית: "פגיעה בחופש ביטוי? זה סיסמאות"

דיון סוער התנהל היום (ראשון) בוועדת השרים על הצעת החוק של חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן לפירוק תאגיד השידור הציבורי "כאן", עם מספר הצעות חוק נוספות שעמדו על הפרק, ביניהן חסינות לכוחות הביטחון וביטול דרישות כשירות מיוחדת בחברות ממשלתיות.

שר המשפטים יריב לוין יצא בהתקפה חריפה נגד נציגי היועצת המשפטית לממשלה ואגף התקציבים שהתנגדו להצעת דיסטל, וטען כי התאגיד מבזבז מאות מיליונים על שידורים "חד צדדיים" עם רייטינג "אפסי". שר התקשורת שלמה קרעי הצטרף להתקפה והאשים את היועמ"שית בניסיון "לשלוט בכל תהליך". הצעת דיסטל כוללת סגירת חטיבת החדשות, קיצוץ תקציב של 300 מיליון ש"ח, הפרטת רשת ב' ומינוי פוליטי של מועצת התאגיד.

תאגיד השידור "כאן" הגיב בחריפות וטען כי "ניסיונות החקיקה נגד התאגיד נועדו להטיל אימים על חטיבת החדשות ולהטיב עם מקורבים לשלטון", בעוד שארגונים דמוקרטיים מתריעים מפני "ניסיון לחסל את הדמוקרטיה".

כאמור, שר המשפטים יריב לוין יצא בהתקפה חריפה נגד נציגי היועצת המשפטית לממשלה ואגף התקציבים שהתנגדו להצעת החוק. "מה יש להתנגד לחוק התקשורת, אתם הרי חוסכים המון כסף, חשבתי שאתם אנשים רציניים, אל תתערבו במה שאין לכם קשר", תקף לוין את נציגת אגף התקציבים.

כשנציגת המשנה ליועמ"שית ניסתה להסביר את ההתנגדות בטענה שההצעה "גורמת לפגיעה מידית וקשה בזכויות היסוד היסודיות בחופש הביטוי", קטע אותה לוין בכעס: "נו באמת זה סתם סיסמאות על מה מבוססת הטענה? על איזה חופש ביטוי אתם מגנים? של הציבור שלא נשמע?".

לוין המשיך בהתקפתו והאשים את התאגיד בהטיה חד צדדית: "את מספרת לנו שם שאתם נזעקים להגן על מה? על מציאות מעוותת לחלטין. מצב שבו לוקחים מאות מליוני שקלים של כסף ומשתמשים בו באופן חד צדדי לשידורים שהם מוטים לצד מסוים? מה זה נותן אם הרייטינג הוא אפסי? בסוף מה תכלית העניין?".

שר התקשורת שלמה קרעי הצטרף להתקפה והאשים את היועמ"שית בניסיון לחסום את המדיניות הממשלתית. "כשמיניתי את השופט דרורי ליו"ר ועדת האיתור מיררתם לו את החיים אתם והשופט יצחק עמית, עד שהוא התפטר כשהקפאתם לו את כל הסמכויות", טען קרעי. "אתם מנסים לשלוט בכל תהליך, כל פרצה שיש לכם לחסום אתם מנסים לשלוט על הדרג הנבחר מלממש את המדיניות".

נציגת המשנה ליועמ"שית ניסתה להתמודד עם ההאשמות והסבירה: "חשוב לי לחדד לחברי הוועדה שתאגיד השידור ומועצת הרשות השנייה הם לא אותו דבר, תאגיד השידור הוא גוף שמייצר תוכן. גם כשתאגיד השידור ייפעל בלי לשדר חדשות, הוא עדיין יחליט איזה תוכן ישודר, איזה הפקות נבחרות. האפשרות שההחלטות האלה ייעשו עם השפעה משמעותית מצד הדרג הפוליטי מנוגדת לתפיסות יסוד שמקובלות בכל העולם".

הפגיעה ביוצרים

נושא נוסף שעלה בדיון היה ההשפעה על יוצרי התוכן. נציגת היועמ"שית הזהירה: "אני רוצה לכוון זרקור על הנקודה שהאפשרות למכור את חומרי הארכיון במחיר שאיננו מחיר השוק, משליך במישרין על החלק שמקבלים היוצרים. הקביעה שהיצירות תימכרנה במחיר עלות, יקטין בצורה משמעותית את החלק של היוצר".

שר התקשורת קרעי הבטיח להתמודד עם הבעיה: "מה שהיוצרים מקבלים היום הם ימשיכו לקבל גם אחר כך. היוצרים לא ייפגעו את יכולה להיות רגועה, אני אדאג לזה שזה יהיה בוועדה. היוצרים ימשיכו לקבל את מה שהם קיבלו".

סגירת חטיבת החדשות והפרטת רשת ב'

הסעיף המרכזי בהצעת החוק של חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן הוא איסור מוחלט על תאגיד השידור לעסוק בתחום החדשות והאקטואליה בשפה העברית. המעשה פירושו סגירת ערוץ כאן 11, אחד מערוצי החדשות המובילים בישראל, וביטול תוכניות החדשות והאקטואליה ברשת ב'.

במקביל, ההצעה דורשת להפריט את תחנת הרדיו רשת ב', שהיא אחת מתחנות הרדיו המושמעות והפופולריות ביותר בישראל. צעד זה יוציא מידי התאגיד את אחת מפניניו התקשורתיות החשובות ויעביר אותה לידיים פרטיות.

קיצוץ תקציב דרמטי של 300 מיליון שקלים

הצעת החוק דורשת לקצץ את תקציב התאגיד מ-800 מיליון שקלים בשנה לסכום של 500 מיליון שקלים בלבד - קיצוץ של כ-37.5%. קיצוץ קיצוני שעלול לפגוע קשות ביכולת התאגיד לתפקד כגוף שידור ציבורי איכותי ולספק תוכן מקצועי ומגוון לציבור הישראלי.

ההצעה כוללת גם שינוי דרמטי במבנה הממשל של התאגיד - מעבר למינוי פוליטי של חברי מועצת התאגיד במקום המינוי המקצועי הנוכחי. שינוי זה עלול לפגוע קשות בעצמאות התאגיד ובמקצועיותו. בנוסף, ההצעה דורשת לסגור את ערוץ "מכאן" המשדר בערבית ולהחליף אותו בחיוב מינימלי לשדר בערבית 6 שעות ביום בלבד. כמו כן, תחנות הרדיו של התאגיד יצומצמו.

דיסטל אטבריאן, שעבדה בעבר בתאגיד השידור כעיתונאית וסופרת, נימקה את הצעתה בטענות חריפות נגד התאגיד. בנאום בוטה שנשאה במליאת הכנסת היא תקפה את התאגיד וטענה: "אני יודעת מה אומר מנהל האקטואליה: 'ביביסטים לא נכנסים לאולפנים!'". לטענתה, התאגיד סובל מ"עליונות לבנה" ו"גזענות נגד מזרחים". כראיה לכך היא הציגה נתונים (שמידת מהימנותם לא ברורה) לפיהם הזמרת נועה קירל "לא נמצאת ב-100 המקומות הראשונים" ברשימת השידור של התאגיד, בעוד "אריק איינשטיין, חוה אלברשטיין ונורית גלרון נמצאים בעשירייה הראשונה".

הצעת החוק של דיסטל אטבריאן היא רק אחת משורת הצעות חוק שהגישו חברי הקואליציה נגד תאגיד השידור הציבורי. לפניה הגישו הצעות דומות ח"כים טלי גוטליב, אביחי בוארון ואריאל קלנר מהליכוד, ולאחריה הגישה הצעת חוק דומה ח"כ מיכל וולדיגר מהציונות הדתית.

במקביל, השר לתקשורת שלמה קרעי מקדם בעצמו חוקים שונים המיועדים להגביל את התקשורת בישראל, כולל הצעת החוק של ח"כ אביחי בוארון שתחייב חלוקה מכפיפה של תקציבי פרסום בין הערוצים השונים - צעד שיטיב עם ערוץ 14 על חשבון הערוצים הוותיקים.

"ניסיון להשתיק את התקשורת החופשית"

התנועה לאיכות השלטון הגיבה בחריפות לדיון ואמרה: "מדובר בניסיון להשתיק את אחד הכלים החשובים ביותר של התקשורת החופשית בישראל ולחסל את הקול האחרון שנותר במערכת התקשורת הישראלית שעצמאי משיקולים פוליטיים וכלכליים. מדובר בשלב נוסף ובעייתי במיוחד בהפיכה השלטונית - אחרי שהדיחו את ראש השב"כ, שינו את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, וקידמו את חוק השידורים של קרעי, עכשיו מנסים לחסל לגמרי את התקשורת הציבורית".

הארגון הוסיף והזהיר: "אנחנו חייבים לעצור את החוק הזה שמטרתו היחידה היא לחסל את הדמוקרטיה בישראל ולהפוך את התקשורת לזרוע תעמולה של השלטון".

פגיעה חמורה: עמדת המשנה ליועמ"שית שקוראת להתנגדות מלאה

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, אביטל סומפולינסקי, הגישה עמדה חריפה נגד הצעת החוק של גלית דיסטל אטבריאן, תוך המלצה מפורשת להתנגד לה. על פי סומפולינסקי מהצעת דיסטל עולות בעיות החוקתיות מרכזיות: פגיעה בחופש הביטוי והעיתונות - ההצעה תגרור "פגיעה חמורה בגרעין זכויות היסוד לחופש הביטוי, חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת". סגירת חטיבת החדשות תעקור את ליבת השידור הציבורי ותחסל את "הקול הציבורי" החף מהטיות מסחריות ופוליטיות.

פוליטיזציה מסוכנת - שינוי מבנה מועצת התאגיד יביא למינוי פוליטי ישיר שיחליש את העצמאות ועלול להפוך את התאגיד ל"גוף שידור מטעם הממשלה" - דבר שאינו הולם מדינה דמוקרטית. ופגיעה באוכלוסיה הערבית - סגירת ערוץ "מכאן" תקטין משמעותיות את נגישות התוכן בערבית לאוכלוסיה המהווה 20% מהאזרחים.

כמו כן היא מצביעה על בעיות תהליכיות חמורות. היועצת המשפטית מדגישה שאין מקום לקדם רפורמות כה דרמטיות "בדרך של חקיקה פרטית" ללא תשתית מקצועית. הצעות מסוג זה מחייבות "עבודת מטה ממשלתית מקצועית סדורה ומקיפה" ובחינת השלכות (RIA). היועצת אף התריעה מפני "אפקט מצנן משמעותי" כלפי התקשורת - הצעות חוק רבות נגד התאגיד יוצרות מסר ש"כלי תקשורת שלא יסכין עם מאווי השלטון עשוי למצוא עצמו נאבק על עצם קיומו". מסקנתה המשפטית ברורה: ההצעה מעוררת "קשיים חוקתיים משמעותיים" ואינה עומדת "באמות המידה החוקתיות", ולכן יש להתנגד לה במלואה. 

כאן: מהלכים עלינו אימים - אין שידור ציבורי ללא חדשות

כאן, תאגיד השידור הישראלי: "ניסיונות החקיקה נגד התאגיד, תוך כדי מלחמה, נועדו להלך איימים על חטיבת החדשות של כאן ואנשיה ולהטיב עם מקורבים לשלטון, שמנסים לקבל לידיהם תדרי רדיו ששייכים לציבור ונתחי פרסום, שיטיבו עם בעלי הון על חשבון הציבור.

במהלך המלחמה עם איראן רשמה חטיבת החדשות של כאן קרוב לרבע מיליארד צפיות בכל הפלטפורמות בדיגיטל ובטלוויזיה; כאן רשת ב ממשיכה להיות רשת האקטואליה החזקה בישראל; ובמהלך הלחימה, כמו גם בשגרה – שידורי כאן חדשות בערבית ובשפות – מגיעים למיליוני עולים חדשים ולציבור דובר הערבית.

אין שידור ציבורי ללא שידורי חדשות חופשיים - כך גם על פי חוק התאגיד שיזמה הליכוד עצמה. ואכן חדשות כאן, פעם אחר פעם, נתפסות בסקרי עומק בלתי תלויים כחדשות האמינות בישראל. ההחלטה על סגירת חטיבת החדשות בתאגיד עלולה להוביל מיידית להוצאת כאן מתאגיד השידור האירופאי, ה-EBU, מהלך ששורת מדינות שפועלות נגד ישראל, דורשת שייקרה, וכל זאת לאחר ההישג של ישראל על בימת האירוויזיון האחרון, ששירת את ההסברה הישראלית באופן יוצא דופן. ועל אף כל האיומים – נמשיך לפעול באופן מקצועי, נטול פניות ונטול פחד".

בארגון העיתונאים והעיתונאיות אמרו: "ראש הממשלה נתניהו ושליחו שר התקשורת קרעי החליטו היום שהמשימה הכי דחופה בתום המלחמה באיראן היא פירוק השידור הציבורי בישראל. הצעת החוק הפסולה שאושרה היום בועדת שרים לחקיקה, היא לא חוקתית, בלתי סבירה, קטלנית לחופש העיתונות ומחריבה את הדמוקרטיה הישראלית.

"הצעת החוק שבאה לסגור את חטיבת החדשות האיכותית והמצטיינת של תאגיד השידור הציבורי, שאנשיה סיכנו את חייהם כדי לדווח בזמן אמת על נפילת הטילים ומצוקת האזרחים, תביא בהכרח לקריסת התאגיד כולו".

במכון זולת התייחסו גם כן לאישור בוועדת השרים להצעת החוק של דיסטל. "בימים גורליים למדינה, כל מה שממשלת ישראל עסוקה בו היא ריסוק התקשורת החופשית, בתי המשפט ומתקפה מסוכנת על כל מוסדות הדמוקרטיה. ההצעה כוללת שורה של הסדרים שיביאו לפגיעה קשה בשידוריו של התאגיד ולהכפיפו לשליטה פוליטית. הצעה זו היא חוליה נוספת במהלך משולב שמוביל השלטון לפירוק השידור הציבורי, לצמצום מקורות המימון שלו, ולמינוי אנשי שלומו לצמרת ניהולו – כל זאת כדי להשתלט על השיח הציבורי ולסלק ביקורת עיתונאית. אנו קוראים לכל הקולות הדמוקרטיים להתנגד בכל אמצעי חוקי לחקיקה המסוכנת".

על הפרק בוועדת השרים

ועדת השרים דנה היום במגוון הצעות חוק. בהן הצעת חוק השיפוט הצבאי של ח"כ משה סעדה.  חקירה לפני העמדה לדין בעת מלחמה - הצעה שמציעה לא לאפשר פתיחת בדיקה או חקירה נגד חיילים בזמן מלחמה אלא אם ניתן אישור מהרמטכ"ל.

הצעת חוק מדיניות שווה באכיפת החוק כלפי מפגינים של חבר הכנסת משה רוט. חובת דיווח של רשויות לכנסת על אכיפה כנגד מפגינים בפילוח לפי אוכלוסיות ומקום הפגנה - עלול לעודד את הרשויות לאכיפת יתר בהפגנות.  

הצעת חוק הכנסת של חברת הכנסת לימור סון הר מלך - הפחתת הרוב הדרוש להדחת חבר כנסת ל-80, והצעת חוק נוספת של הר מלך להחלת ריבונות על יו"ש.

הצעת חוק חסינות כוחות הביטחון באירועים מבצעיים - מוצע לתת חסינות מוחלטת לכוחות הביטחון בעת אירועים מבצעיים של ח״כ צביקה פוגל, והצעת חוק החברות הממשלתיות (כשירות מיוחדת) - ביטול הצורך להצהיר על זיקה פוליטית של מועמדים לשרים, מה שיאפשר למנות אנשים בעלי זיקה פוליטית לאחד משרי הממשלה למשרות בכירות בחברות הממשלתיות, של חבר הכנסת ניסים ואטורי.

בעניין הצעתו של ח"כ ואטורי, שאליה היועמ"שית כבר הביעה את התנגדותה הנחרצת, טען השר בן צור כי "אי אפשר למנות בכירים בגופים סטטוריים הנתונים לסמכות השר. כל מינוי שהשרים מביאים להצבעה פוסלים אותו בוועדות אף על פי שיש לו את כל הכישורים, בטענה הזויה כי יש לו זיקה לשר והוא יבצע את מדיניות השר, מה הבעיה שאותו בכיר/ מנכ"ל יבצע את המדיניות כפי שהשר מאמין בה? לא סתם בכירים עוזבים את השירות הציבורי".

השר לוין הוסיף אחריו: "אמת, בסוף בעמדות המפתח אנחנו מעוניינים שבשלטון הציבורי יעבדו האנשים הכי טובים שיש, ואנחנו שמים להם חסמים, והם לא מעוניינים לעבוד בשירות המדינה".

השר קרעי אמר: "כל המפלגות הדמוקרטיות מפסידות בהתמודדות על מכרזים ממשלתיים בגלל שיש להם התפקדות במפלגות, נוצרה פה מציאות עקומה - מפלגות דמוקרטיות מפסידות ולעומת זאת יש עתיד ועוד מפלגות שאין להם פריימריז, שם אפשר למנות גם מקורבים כי אין זיקה ממש".