"שאלתי מה שאני מפחדת לשאול את הבנות שלי" - הסרט החדש של לירון ויצמן

על רקע המציאות הכאוטית שכולנו חווים כבר כמעט שנתיים, יצאהלירון ויצמןלצלם פרויקט מיוחד, שיחות עם ילדים מכל הארץ בהן היא מבקשת לבדוק מה הם יודעים על מה שקורה וממה הם מפחדים, ולשאול אותן את השאלות שלא העזה לשאול גם את עצמה. התוצאה "הילדים של חורף 23", סרט שישודר הערב ברשת 13 אחרי מהדורת החדשות, ויעניק הצצה מרגשת לעולמו של דור שחווה את המלחמה ונגזרותיה דרך העיניים שלו.

"אני מודה שגיליתי הרבה בסרט הזה, נפגשתי עם ילדים, לא רק כאלה שגרים בעוטף או בצפון, כי מאז 7 באוקטובר, במלחמה שמתרחשת כבר כמעט שנתיים, אין ילד בישראל שהדבר הזה לא נוגע בו" מספרת ויצמן.

את מגיעה לסרט הזה כאמא לשתיים, ומודה כבר בתחילתו שאת עם הבנות שלך לא שוחחת הרבה על המצב

"נכון, יש לי ילדות בנות 6 וחצי ו10 וחצי, ופגשתי ילדים בגילאים שלהן, ושאלתי אותם את כל מה שאני מפחדת לשאול את הבנות שלי. בעלי לוחם בצנחנים, לא היה בבית חודשים רצופים, ועד עכשיו יוצא להילחם, ואני מסתירה מהבנות שלי לא מעט. כמובן שכמו רוב ההורים אני שואלת את עצמי האם אני עושה נכון? אף אחד לא יכול לתת עצות, ולקחנו בכוונה את מיכל דליות שתתן כלים מעשיים, כי אני כשאני מתייעצת עם אמא שלי או עם חברות, אף אחת לא יודעת באמת מה לעשות, אף פעם לא התמודדו פה עם סיטואציה כזאת, עם כ"כ הרבה חטופים, עם חטופים ילדים, וכשיצאנו לסרט, חוץ משיחות עם ילדים עשינו גם סקר רחב, וגילינו באופן גורף שיותר מ-80 אחוז מהילדים מגן חובה ועד גיל ההתבגרות מרגישים שההורים שלהם לא מספרים להם מספיק".

המומחים דווקא ממליצים לספר

"מיכל דליות הסבירה לנו שהילדים קולטים הכל וחייבים לדבר איתם על זה, כי מה שהם לא יודעים הם משלימים בדמיון שלהם, ואז זה יותר מורכב. אני עברתי תהליך עם הסרט הזה. כהורים אנחנו מרגישים שככה אנחנו מגנים על הילדים שלנו אבל האמת היא שממש לא בטוח, והסרט הזה פתח איזה צוהר שאני שמחה שנפתח, על זה שצריך לדבר עם הילדים ולתווך להם את המציאות".

"לפני שחרור החטופים הראשון כשבעלי היה במילואים ונסעתי עם הבכורה שלי באוטו, וחלפנו על פני תמונות הילדים החטופים, אני בעולמי דמיינתי שהיא בכלל לא יודעת שיש ילדים חטופים וכשהיא התחילה לדבר איתי עליהם, מכירה אותם בשמות, כמעט עשיתי תאונה. עד אז לא ידעתי שהבת שלי בכלל במודעות לזה שיש חטופים. אני יכולה להגיד שעברתי תהליך, סיפרתי לבנות שלי שאני יוצאת לסרט הזה, ושאחת הילדות שמשתתפת הייתה עם הבכורה שלי בגן. הן שאלו אם הן יוכלו לצפות, ואמרתי שלא בטוח (צוחקת) אבל תוך כדי ימי הצילום סיפרתי להן על החוויה, וזה עורר איזה שיח ביני לבין הבנות גם על התקופה שאבא היה במילואים, שיח פתוח יותר, שבא לידי ביטוי גם בסרט, שמאפשר לראות מה עובר לילדים בראש".

"לפעמים זה עצוב, כי זו מראה על הדור שגדל פה, אבל זה היה גם מצחיק וחמוד, היו שם ילדים באמת מתוקים וטובים שהצחיקו אותי מלא, אני מחייכת שם הרבה. זה לא סרט ראשון שאני עושה סביב המלחמה אבל זה סרט ראשון שאני מחייכת בו".

אי אפשר שלא לומר מילה על "האח גדול", העונה רק התחילה אבל יש באזז ורייטינג מרשים

"אם הייתי צריכה לבחור אם להתראיין על 'האח' הייתי בוחרת שלא, כי אנחנו באמת בהתחלה, אז חמסה חמסה טפו טפו, אני באמת מכורה, כל הזמן מול ערוץ 26, וזה כיף נורא להיות חלק מהעונה הזאת, צוות מצוין שעובד המון שנים יחד בניצוחו של רועי עוז, האח הגדול, העורך הראשי".

מצליחה להבין את הביקורת על חזרה לשגרת פריים טיים בתקופת מלחמה?

"אנחנו יותר מ-600 ימים במציאות לא נתפסת, יש לי פנטזיה שכולנו עוצרים הכל ונלחמים עד שיחזרו החטופים ותיגמר המלחמה, אבל במציאות חזרנו פה לסוג של שגרה, מוזרה אבל סוג של שגרה, וכחלק מזה גם האח הגדול, זה חלק מהדבר".