"הגרמני". צילום: רן מנדלסון, באדיבות yes

הדבר המעניין היחיד על הסדרה הישראלית החדשה היא ההפגנה הפרו-פלשתינית שהפריעה להקרנתה

"הגרמני" שעלתה ב-yes היא סדרה תקופתית, שמתרחשת בשנות ה־70 ורוויה בפלשבקים לימי אושוויץ • היא מערבבת דרמה וטראומה עם ריגול ומתח, אבל עדיין מרגישה כאילו איחרה את זמנה

על "הגרמני" שמענו לראשונה לפני כחודש, כשמפגינים פרו־פלשתינים הפריעו להקרנת סדרת הדרמה הישראלית במהלך פסטיבל טלוויזיה צרפתי. עשרות המוחים התארגנו מראש, הסתננו פנימה, הניפו דגלי פלשתין באולם וצעקו "ישראלים רוצחים" או "ג'נוסייד בעזה" עד שסולקו על ידי סדרנים. אבל המסר עבר: בסוף, המחאה תפסה יותר כותרות מאשר זכיית הסדרה בפרס על התסריט.

לכן אולי כדאי להתעכב על עניין המסרים. להפגין דווקא נגד סדרה שמגוללת את רצח העם היהודי במלחמת העולם השנייה ואת הטראומות של הדור הראשון והשני לזוועות - זאת מחאה טיפשית, חסרת מודעות ומכחישת שואה. בכלל, מחאות וחרמות כנגד יצירות תרבות הן עניין טריקי. הרי אמירות אמנותיות מוגשות בדרכים גלויות וסמויות, ומי שאוטומטית פונה נגדן - עלול לפספס את המסר.

"הגרמני", צילום: רן מנדלסון, באדיבות yes

אז רגע, מה בעצם המסרים של "הגרמני", שפרק הבכורה שלה שודר אתמול ב־yes? למעשה, זו סדרה תקופתית, שמתרחשת בשנות ה־70 ורוויה בפלשבקים לימי אושוויץ. הגיבור שלה (השחקן הגרמני המצוין אוליבר מסוצ'י) הוא קיבוצניק ששרד את מחנה ההשמדה, וכעבור שנים נשלח מטעם המוסד לרגל אחר קציני אס.אס לשעבר במטרה לאתר את הפושע הנאצי הידוע לשמצה יוזף מנגלה.

אותו גיבור, שעבר את אושוויץ, מסרב לשתף בעברו ומשתדל להדחיק ככל שאפשר את שקרה שם. הוא נשוי לניצולת שואה (אניה בוקשטיין), שאחרי שנות שתיקה מתחילה להיפתח ולנבור בהיסטוריה של משפחתם. יש להם שני ילדים מתבגרים, שחיים בצל הסתרת הטראומות האלו - שרובן מתכתבות באופן עצוב עם 7 באוקטובר, גם אם זו לא היתה מטרת היוצרים מלכתחילה.

"הגרמני", צילום: רן מנדלסון, באדיבות yes

אין הרבה דרמות שואה מתוסרטות בעברית, ו"הגרמני" לא נותנת למקוריות הזו לחלחל לתוכה. היא מערבבת דרמה וטראומה עם ריגול ומתח, אבל עדיין מרגישה כאילו איחרה את זמנה. היא מתרחשת בסבנטיז, אך מתנהגת כמו סדרה מיושנת, תבניתית, חסרת מעוף ומקוריות. מסריה מעודכנים לימים ההם; למשל, הדילמה הנצחית של העם היהודי - האם להתקרבן עוד ועוד על מר גורלנו או להביט קדימה. זה נכון לדור השואה, וזה מתאים גם לתקופת פוסט 7 באוקטובר.

ואם נחזור למסר שניסו להעביר המפגינים בצרפת בזמן הקרנת "הגרמני" - אז מי בעצם הקורבן כאן: יהודים ניצולי שואה? פלשתינים? גרמנים? מדינת ישראל? תורו של מי עכשיו להתקרבן? אם יש משהו שכדאי להבהיר, זה שצופי "הגרמני" בהחלט יהיו רשאים להתקרבן על הבנאליות הקלישאתית ועל הזמן שיבזבזו בצפייה בסדרה.

"הגרמני", צילום: רן מנדלסון, באדיבות yes

הגרמני - פרק הבכורה | yes ו־STING

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...