טהרן - עונה 3 | כאן 11, 21:35
העונה השלישית של "טהרן" אמורה היתה לעלות מזמן, אך בלחץ המשקיעים הזרים מ"אפל TV", שידורה נדחה במשך תקופה. הסיבה לעיכוב אירונית, כי זו אותה סיבה שהובילה להצלחתה בעולם - הדמיון המטריד בין העלילה המתוסרטת על מלחמה קרה בין ישראל לאיראן להתנגשויות הצבאיות ביניהן במציאות. היתה אמונה כי קהל בינלאומי לא מעוניין כרגע בדרמה שמזכירה לו את המציאות. לפיכך, ב"כאן" דחו את שידורה, אבל רק עד אתמול, כי כמה עוד אפשר להדחיק את המציאות.
גם לנו הישראלים, "טהרן" היא כבר לא אותה "טהרן" שהכרנו. המציאות שלנו כבר לא אותה מציאות, וציר הרשע שמאיים על קיומנו נחשף במערומיו יותר מדי פעמים בשנה האחרונה. עד כדי כך, שקיים ספק אם הוא עדיין הנבל העוצמתי שמסוגל להשמידנו ביום פקודה.
למעשה, השנה החולפת ביטלה הנחות יסוד שהסתובבנו איתן שנים - גם בנוגע לכוחנו המוגבל, וגם ביחס ליכולות שאנו מייחסים לאויבינו. הרי גם אם הישראלים הנועזים יפוצצו אלפי ביפרים במדינה עוינת ויחסלו את הנייה בחדר מלון בטהרן, מבלי שמישהו ממשמרות המהפכה יקלוט את התחבולה - בסוף, בשכונה של המזרח התיכון, הכל קם ונופל על אלתורים, פרצות וצירופי מקרים.
ובתכלס, גם "טהרן" כסדרה פועלת באותה צורה. בואו נסתכל על העונה החדשה: הדמויות שנותרו בחיים נאלצות להתמודד עם השלכות אירועי העונה שעברה, אך אין להן תוכנית אסטרטגית סדורה וכולן מאלתרות תוך כדי פעולה. אם זו תמר רביניאן, סוכנת המוסד שממשיכה לעשות מה שמתחשק לה; או ראשת הארגון שמחסלת כל מי שמפריע לה לבצע מהלכים שעליהם החליטה ברגע; אם זה פראז כמאלי, הבכיר האיראני שנסחף עם הזרם; או שני הגיבורים החדשים - יו לורי כמפקח בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, שמסתבך עם מי שלא אמורים להסתבך איתו; או ששון גבאי, סוכן ביון מסתורי, שמתגנב עם שטיח פרסי מגולגל על כתפו כדי לא למשוך תשומת לב.
כי גם העונה, ובטח בעבר, הדבר שהכי מציק בעין לצופה הממוצע הוא החיפוף והחובבנות של הדמויות והעלילה. האיראנים בסדרה מתנהלים בכזו טיפשות ובכזה חוסר תשומת לב, שלניב סולטן מספיק להחליף צעיף או רעלה ולא יזהו אותה גם אם תסתובב במשרדי משמרות המהפכה ותמלמל בעברית. מצד שני, כשחושבים על כך לאור אירועי השנה הזו, אולי התסריט הזה לא מופרך בכלל.
ל"טהרן" יש אמי בינלאומי והצלחה מוכחת מכאן ועד נתנז, אבל הבעיה שלה תמיד היתה טמונה בפרטים הקטנים. אותם מהלכים צפויים ובנאליים שמבדילים בין סדרת אקשן בינונית לבין מותחן ברמה עולמית. "טהרן" תמיד נפלה באלמנטים של אמינות וריאליזם. עם זאת, כשבוחנים את ההתפוררות המהירה של ציר הרשע, את המרגלים הלא יוצלחים שגייסו האיראנים בישראל, את התחבולות שכשלו ואת אחוזי ההצלחה המינוריים במתקפות האוויריות - מגיעים למסקנה שאולי "טהרן" לא הקדימה את זמנה. היא בסך הכל ניבאה שהאיום האיראני האמיתי עדיין לא מסוגל לתת פייט לאיום הדרמטי כפי שהוא משתקף דרך "טהרן".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו