"כמה עשרות קילומטרים מאתר 'טריניטי' שבו נערך ניסוי הפצצה האטומית הראשונה, נפשו 13 נערות בנות 10 במחנה קיץ. רעש הפצצה העיף אותן מהמיטות. כשיצאו החוצה הן חשבו שהשמש זרחה. כמה שעות אחר כך עוד ירדה נשורת מהשמיים. הן חשבו שמדובר בשלג ויצאו לשחק, אך לא הבינו למה החלקים חמים במקום להיות קרים. אף אחת מהן לא הגיעה לגיל 30".
זהו חלק מהעדויות ומהראיונות למצלמה של הדוקו המרהיב "נקודת מפנה: הפצצה והמלחמה הקרה" שעלה בנטפליקס על הפצצה ההיא של רוברט אופנהיימר ועל איזה עולם מדכא היא הביאה מאז. בשבוע שבו השמידה הפצצה הקולנועית "אופנהיימר" של כריסטופר נולאן את שאר המתמודדים באוסקר, לטעמי שלא בצדק, מגיע הדוקו ומספר איך עיצבה פצצת האטום את היחסים בין מעצמות העל ושאר העולם, דרך שנות המלחמה הקרה ועד האיום הפוטנציאלי להתאבדות גרעינית קולקטיבית הנמצא בידיים של פוטין.
מדובר בעוד דוקו נטפליקסי "מטעם" שנותן במה רק לקולות הארגונים והגורמים שפועלים לצמצום כמויות הנשק הגרעיני והגדלה של הסכמי אי ההפצה, אבל התעלמות קטנה מהפוזיציה והסדרה הופכת לבינג' מרתק לכל דבר. כשהיא מודעת לחשיבות הקצב, היא מסמנת וי על כל הסוגיות המרתקות של המלחמה הקרה ועידן האיום הגרעיני: תוכנית החלל, קומוניזם, מקארתיזם, פרוקסיז ועד לחלון הראווה המבהיל שעדיין מתרחש באוקראינה.
אבל הסיפורים הקטנים לכאורה שבשולי התקופה הם מה שהופכים אותו לפנינה. אתם יודעים, אלו שכמעט שלחו עשרות אלפי טילי גרעין להשמיד את רוב העולם.
למי שמחפשים אסקפיזם בסגנון "בסוף כולנו היינו צריכים למות" או סתם למי שרוצים לשים את הסרט "אופנהיימר" בקונטקסט יותר רחב, מדובר בסדרת מאסט שמעבירה תשעה פרקים בקצב שהלוואי וזוכה האוסקר היה יודע לעשות.
"נקודת מפנה: הפצצה והמלחמה הקרה", נטפליקס
גילוי נאות: הכותב משמש לעיתים פאנליסט בערוץ 14 ובכאן 11