הטשטוש בין פרשן לאדם ששילם כדי לדבר בטלוויזיה מעולם לא היה כה מעורפל

מלחמה היא הזדמנות להזיז גבולות. גם בטלוויזיה. לדוגמה, אם עד כה שילוב תוכן ממומן הוגבל רק לתוכניות נישה, ריאליטי, אוכל, ביוטי וכדומה, הרי כעת אין דבר מכל זה בלוח השידורים, ומוכרחים איכשהו להתגבר על ההוצאות המנופחות של התקופה.

הגבלה אחת בלבד השתמרה לאורך שנים בנוגע לתוכן הממומן בטלוויזיה, והיא האיסור לדחוף אייטמים בתשלום לתוכניות אקטואליה וחדשות. אבל אם היום הכל בעצם חדשות, אז מה עושים? מכופפים.

הלוגו הקטן עם האות פ' בפינת המסך, שמסמל תוכן פרסומי קנוי, חזר ללוח השידורים. אתמול, לדוגמה, ניתן היה להבחין בו בשידורי האולפן הפתוח של רשת 13 וערוץ 14. זה התאפשר בתוכניות שבהגדרתן לא עוסקות לכאורה באקטואליה שוטפת (אלעד זוהר וירדן הראל ב-13, שני בן יעיש שמוראק ב-14). ועדיין, בין דיווחים מהשטח, ראיונות עם ראשי עיר, פרשנים ומומחים, השתבצו גם עורך דין שהתראיין על מימוש צוואה, נציג חברת כוח אדם שדיבר על גיוס עובדים ובעל חברת משכנתאות שהסביר כיצד להתנהל כלכלית בזמן מלחמה.

זה אולי מותאם למצב, ופותח צינור הכנסה צדדית, אבל הטשטוש בין פרשן רציני לבין אדם שמשלם כדי לדבר בטלוויזיה - מעולם לא היה מעורפל כמו בימים קשים אלה.