אם להאמין לערוץ 14, אז כבר ניצחנו במלחמה. הכל טוב. עזה נכתשת, המערכת מתפקדת, וביבי עדיין מלך. "צה"ל נותן להם בראש, שובר להם את העצמות", הבטיח שמעון ריקלין לצופיו והוסיף: "החמאס משדר לחץ. הם בפאניקה".
העם מעוניין כרגע שיגידו לו כמה אנחנו חזקים ומנצחים וכמה אנו מאוחדים. אם ב־12 וב־13 מקדישים נפח משמעותי משידוריהם עבור דיוני ביבי או שיחות עם משפחות חטופים, אז ב־14 כמעט לא מזכירים את נתניהו ומדחיקים מהשיח את העיסוק בשבויים.
בתגובה לירי מלבנון: צה"ל תקף מטרות של חיזבאללה // קרדיט: דובר צה"ל
התוצאה היא עלייה זמנית ברייטינג (יומיים ברצף השיגה מהדורת הערוץ 10 אחוזים, וגם "הפטריוטים" כבר בתחומי הדו־ספרתי - 10.4), אשר מסתייעת בעובדה ש־14 הם בינתיים היחידים שמתחילים את הפריים־טיים ב־21:00 (ולא בעשר או עשר וחצי) ומנצלים את השובע הציבורי משידורי חדשות. העם צריך בידור, והקרקס של ינון מגל הוא סוג של בידור.
צפייה בערוץ 14 גם מעניקה זווית שונה על המלחמה. כמעט תמונת מראה לסיקור המעמיק והביקורתי ששולט בערוצים המקבילים. בעולם של 14 הכל נהדר, העם מאוחד מאחורי הצבא, החיילים משפריצים מוטיבציה, אלוהים איתנו, ואת המחלוקות שומרים לאחרי המלחמה. עד אז, מגישי התוכניות קוראים שוב ושוב לצופים שלהם לנצל את ההקלות בהנפקת הרישיונות וללכת להצטייד דווקא עכשיו בכלי נשק.
בין לבין מתפרצים לשידור איזו אמירה פרובוקטיבית או דיון מתריס ומכפיש. ב"הפטריוטים", למשל, נכנסו אמש בערוצים המתחרים על זה שממשיכים לבקר את נתניהו. "אחרי המלחמה, התקשורת תשלם את המחיר. גם לזה יהיה יום תשלום", הודיע אלדד יניב, בעוד ינון מגל הזהיר: "אם חיזבאללה יראה את הטרלול באולפנים - הוא יתקוף". בבוקר הציעה הדס מילר לסגור את תאגיד השידור של כאן, בערב טפטפו רעל על איל ברקוביץ' ועל לפיד ועל מחאת קפלן, והמשפט החוזר שאפשר לשמוע עוד ועוד בערוץ הוא: "אחרי המלחמה נבוא איתם חשבון". ביחד ננצח, לא?
האפקט עשה את שלו
בשדה הקרב של המלחמה הפסיכולוגית, המגמה יכולה להתהפך בין רגע. בשדה הקרב של המלחמה הפסיכולוגית מול חמאס - כולנו חיילים, וכל סרטון הוא פגז רב עוצמה.
אתמול שחררו הטרוריסטים סרטון מבוים בהשתתפות שלוש חטופות ישראליות, שכלל מסרים שנועדו להציף נרטיב חמאסי. בהחלטה יוצאת דופן, ולמרות שרוב הישראלים צפו בסרטון בטלגרם, התקשורת הממוסדת החליטה שלא לשדר את הסרטון בטלוויזיה. ההסבר: לא מעוניינים לשתף פעולה עם הפרופגנדה של חמאס.
ועדיין, האפקט עשה את שלו. והפגז התעמולתי פגע חזק בבטן הישראלית. אולם הפעם צה"ל הגיב מהר ושחרר בשורה שנתנה חבטה פסיכולוגית אדירה לחמאס - החיילת אורי מגידיש חולצה מהשבי במבצע הרואי והיא כבר בחיק משפחתה.
כל ארבעת הערוצים שלחו מייד כתב וצלם לפתח הבית בקריית גת ותיעדו התפרצות שמחה ספונטנית מחוץ לדלת דירתה. תותחי קונפטי הפציצו חתיכות נייר על השכנים, שנדחסו אחד על השני בחדר המדרגות. בלונים, דגלים, דמעות שמחה, ריקודים, קולולולו ופסטיבל של אושר בשידור חי ומתמשך. הופכים עליהם.
"כאן גרים באושר משפחת מגידיש", כתוב בכתב צבעוני על השלט בכניסה לדירתם, ואחרי 24 ימים שחורים - לרגע אחד כולם רצו לגעת באושר. אתמול סוף סוף ניצחנו את חמאס בזירה הפסיכולוגית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו