"תמשיכו לנופף", פקד מחבל חמאס במוצאי השבת על שרון אביגדורי ובתה נועם, בשעה שהשתיים יצאו מציפורני החוטפים האכזריים שאצלם שהו יותר מ־50 ימים ולילות. מצלמות ארגון הטרור העזתי תיעדו אותן "נפרדות" משוביהן בחיוכים ומנופפות לשלום לעברם מרכב הצלב האדום.
זה התחיל כבר ביום שישי, היום הראשון שבו שוחררו חטופים, ונמשך בכל יום מאז. חמאס מצלם ועורך סרטונים מקצועיים ומוקפדים, המצולמים משתיים או משלוש מצלמות, כולל "גו פרו" ורחפן, עם תאורה ותפאורה שלא מביישות סט הוליוודי. הכל מבוים ומתוסרט כדי להראות לעולם כמה "הומניים" הם הרוצחים, שעד לכתיבת שורות אלה עדיין מחזיקים בשבי תינוק בן 10 חודשים, ילדים קטנים, נשים וגברים, חלקם מבוגרים וחולים שזקוקים לתרופות.
הסרטונים הללו הם, כמובן, חלק מהמלחמה הפסיכולוגית המכוערת שמנהל חמאס נגד ישראל. זו מלחמה שלא ברור עדיין ידו של מי על העליונה בה, אבל ברור שהמוטיבציה של ארגון הטרור העזתי והכלים שיש ברשותו כדי לנהל אותה הם גבוהים ממה שהיינו מצפים שיהיו בידיהם אחרי לחימה כל כך ארוכה.
הייתי יכול להתעכב עוד על יכולות הבימוי של חמאס, על התסריט המהודק ועל תוכנת העריכה שבה משתמשים עורכי הווידאו שלו, אבל אנחנו כאן כדי לעסוק בטלוויזיה שלנו. ובטלוויזיה שלנו - ספוילר: דעה לא פופולרית או בקיצור דל"פ כמו שאומרים אצל אילון מאסק - אף שהיא בוחרת מן הסתם לא להראות את הסרטונים הערוכים שמוציא חמאס, בולעים את התמונות שהוא מביים, מהטלוויזיה המצרית למשל, וכמעט מבקשים תוספת.
נכון, הערבים האחרונים הם מורטי עצבים. מדינה שלמה מחכה לראות את החטופים שלנו עוברים לידי הצלב האדום בדרכם הביתה. ונכון שמרגש ומשמח וממלא את הלב להבין שחיות האדם לא מחזיקים בהן ובהם עוד. ונכון גם שנשמעות באולפנים לא מעט אמירות, שקוראות לציבור להסתייג מהתמונות הללו או לפחות לצפות בהן בביקורתיות הראויה. אבל גם אם הצופה הישראלי יודע להתייחס למחבלים המופקדים על שחרור החטופים ואל המתעדים אותם כאל חיות האדם שהם, עצם כניסתם לפריים עושה שירות לצד השני. "הנה", יכולים בחמאס לומר בסיפוק חולני, "אפילו הטלוויזיה של הציונים מראה כמה אנחנו אנושיים".
בקונטרול ובאולפנים בנווה אילן, במודיעין ובירושלים יושבים שדרים, פרשנים, עורכים ובמאים טובים לא פחות, ככל הנראה הרבה יותר, מאלה שמסתובבים בעזה. הייתי מצפה מהם להסתייג, להסתייג ושוב להסתייג מהתמונות הללו. לא להראות אותן, אם אפשר בלעדיהן. להגיד בשידור: "אנחנו יודעים שהחטופים עברו לידי הצלב האדום, אבל לא נראה לכם את זה כי אסור לנו לשתף פעולה עם התדמית השקרית שמנסה ארגון הטרור הרצחני שבו אנחנו נלחמים לבנות לעצמו, וכי חובתנו לשבש את תוכניותיו עד כמה שניתן".
בטח תשאלו, ובצדק, אז מה יראו במקום? הרי אלה החדשות הכי חשובות עכשיו. אז את החדשות אפשר להעביר גם בסטריפ ענק בתחתית המסך "החטופים בידי הצלב האדום ובדרכם לישראל". וברקע אפשר להראות את תמונות המשוחררים שאפשר כבר לומר את שמותיהם, או לוותר על השידור החי לרגע, לרוץ לחדר העריכה ואז לשדר צילומים שלא מראים את מחבלי חמאס ב"אנושיותם", ויש כאלה לא מעט.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו