מופתעים? "חתונמי" הבטיחו - ו"חתונמי" לא קיימו

שלא כדרכה, "חתונה ממבט ראשון" הבטיחה הרים וגבעות בפרומואים לפרק של אמש (ראשון), ובפועל סיפקה לא יותר מבאמפר בכביש.

שינוי כיוון דרסטי, נרמז בקדימונים. עיצוב מחדש של יחסי הכוחות בין שניר ומור, הידידים הטובים ביותר בתולדות התוכנית (וגם זה הישג, למי שעוד זוכר את הדס ושי מהעונה הקודמת. שם מיאנה הדס לנתב את השידוך שלה אפילו לרמת ידידות שאינה קרינג'ית). "יש למשיכה יותר ממסלול אחד" אומרת יעל לשניר על ספת הפסיכולוגית, והיא לא טועה בכלל. אלא שנראה ששניר צריך להתאמץ כדי אפילו לדמיין את עצמו רואה במור יצור מיני.

קצת לפני שהוא יוצא לנסות לתת הזדמנות למערכת יחסים קצת פחות אפלטונית עם שותפתו למסע, הוא מספר דווקא ליעל מה הוא אוהב בה. "את מאוד חזקה, את מאוד חריפה", הוא מחמיא לה כפי שמעולם לא החמיא למור, "ברור שאת מוצאת חן בעיני". אם זה לא היה חורג מחוקי הפורמט היה מקום לחשוב שהשידוך האמיתי פה אמור להתרחש בין שניר ויעל.

בהמשך הוא מגיע לבקר את מור בביתה וממשיך להסביר לה כמה הוא לא נמשך אליה, בעודה לוגמת יין במהירות ונחישות של יורד ים, כי ממש כמו צופי חתונמי גם היא לא מסוגלת עוד לשמוע את הלהג הזה. שניר ממשיך לספר לה על כמה טוב, כיף, נעים ונוח לו איתה ומספר שהוא רוצה "למצות את התהליך", לא מודע לכך שהוא כבר חירב את התהליך מזמן ומס השפתיים הזה לא באמת משכנע מישהו. פרט אולי למור, שעוברת לטקטיקה אסרטיבית יותר. "אני רוצה להרגיש נחשקת, מחוזרת, להרגיש שמישהו מעריך את מה שיש מולו", היא מצווה על שניר, ומוסיפה משל הייתה מורה ביום הורים - "בא לי לראות מאמץ".

הילד הנזוף שניר מתאר משיכה למור כ"התמודדות עם דברים" או "משוכה", בטרם הוא מחליט שהוא "אוהב נועזות אינטלקטואלית" וממסג' לכמה שניות את ראשה של אישתו בשעמום מופגן. נכון, זו התקדמות, אבל אין רומנטיקה כמו זה שיוצר תהליך התקרבות זוגי כפוי ומתואם מטרות – אמר אף אחד אף פעם.

חן ויוסי מוסיפים להיות חמודים, וגם מריבות קטנות והאשמה של חן את יוסי בגין נחירות בלילה לא ישנו את העובדה שהשניים האלה קיבלו מהתוכנית הזו מעל ומעבר למה שציפו. שניהם מרוצים מאוד מהשידוך שסידרו להם ויוסי אפילו אומר לחן שהוא אוהב אותה, אחרי שהוא מקבל ממנה שני ספלים הנושאים את פניהם הקורנות מאושר. שזה נחמד אך מיושן משהו בהשוואה למתנה שמעניקה טל לרון, עוד חיבור מוצלח במיוחד העונה: אינסטה-בלוקים של מושיק גלאמין, עם הדפס דומה (של רון וטל, לא של יוסי וחן. אף שלו היה היה כך, זו הייתה יכולה להיות מחווה יפה של זוג מוצלח אחד לאחר בתוכנית, גם אם מעט תמוהה חברתית).

בסוף הפרק אנו מתבשרים על כך שאביה של טל הלך לעולמו עם תום צילומי התוכנית, וזה הופך את רגע המפגש בינו ובין רון לרגע באמת יפה, עצוב ומרגש, בתוכנית שמתיימרת להשתמש במונח הזה מבלי באמת להתכוון לכך. קצת לפני כן חזינו ברון וטל אוכלים ארוחה של מקדולנד'ס, ממש כפי שעשו גם עינב ורז לעיני המצלמות. תוכן שיווקי בצד, זוגיות הופכת רשמית רק לאחר ארוחת המבורגר וצ'יפס והתמודדות משותפת עם תחושת הבחילה, החרטה והרצון להיכחד המלווה אותה.

ארוחה מעט משמעותית יותר מתקיימת בהמשך הפרק, עת פוגש רז את הוריה של עינב. אבא של עינב מחליט להביך את בתו אל מול חתנה הטרי ואז, במה שלא ניתן לתאר אלא כמפגן האסקלציה המהיר ביותר בהיסטוריה של התוכנית, דורש מהם בפרק זמן של 30 שניות להתחתן באמת ולהפוך אותו סב לזוג תאומים. דרישות סטנדרטיות מבתך ומאדם שעד לפני שלושה שבועות היה זר לה לחלוטין. אבל כמו שהוא עצמו אומר לבתו אל מול פניו של רז, אבא של עינב הוא "אדם כלבבי", שמספרים שהיה נוהג לגרש אורחים מביתו באמצעות עמידה לשירת התקווה. דרך מקורית ומעניינת להודיע לבריות על רצון לראותם עוזבים. מעודנת בערך כמו לעמוד מולם בפיג'מה ולצחצח שיניים.