גילינו מיהי אשת הרוק הבינלאומית ששמה את כולן בכיס הקטן

מי לא מכיר את המשפט ‪,"You had one job"‬ שקופץ לנו בכל פעם שבה מישהו נכשל במשימה היחידה שהייתה לו.

• לזה לא ציפינו: לא תאמינו איזו להקה עובדת על אלבום חדש

• כשאייטיז וניינטיז עושים אהבה: גארבג' באלבום שביעי

אז לדוקו מיוזיק "נשות הרוק" היה רק ג'וב אחד: לספר את סיפורן של הנשים שכתבו את פסקול הרוקנרול של חיינו. לאורך ארבעה פרקים, המייצגים ארבעה עשורים, היינו אמורים ליהנות מתרומתן של נשים לסגנון המוזיקלי הכי בועט שיש.

אבל במקום מרתון רוק מהנה ומנוגן כמו שצריך, קיבלנו קקופוניית רעשים שמזכירה נגנים שמנסים לכוון את הכלים בחזרה. אפילו החלוקה לעשורים הולכת לאיבוד בהמשך. מזל שהבנות באמת עשו רוקנרול טוב, ואיכשהו משאירות אותך בעניין.

כבר בפרק הראשון, שהוקדש לזמרות השחורות הראשונות ברוק, נזקקתי לשני כדורי אופטלגין: עוד לפני הסיכוי ליהנות מרבע סיפור על אריתה פרנקלין, כבר קפצו בעריכה לסקירה על מאבק זכויות השחורים, משם סימון וי קצר על העוצמה של נינה סימון, כולל חצי פזמון, ואז צ'אקה קאן מתיישבת מול המצלמה ובכלל מספרת על הפנתרים השחורים, ומשם ממשיכה לאיך זה להיות זמרת בלהקת מועדונים.

אם לא מספיק שב"נשות הרוק" הנרטיבים המוזיקליים מתערבבים עם החברתיים - והעדויות המעניינות מופרעות על ידי קלישאות - היא סובלת מדיס פרופורציה בחלוקת הזמן בין אגדות כמו אריתה פרנקלין וג'ניס ג'ופלין, לבין סיפור ארוך מדי של זמרת מ"שלישיית לאבל", על הכתבת לבוש ועל כניעה למפיקים גברים.

הפרק השני עובר לשנות ה-70 ולפריצת הסינגר סונגרייטריות, וגם כאן הבלאגן חוגג.

הפרקים השלישי והרביעי הם אולי הסיבה כן לדגום משהו מהסדרה, כי הם חוגגים את הבשורה הנשית באייטיז ובניינטיז:אלאניס מוריסט,שאניה טוויין, שריל קרואו, דבי הארי, קורטני לאב ואחרות, עם טקסטים פמיניסטיים וגישה לא מתנצלת, בתקופה שבה נשים עדיין נלחמות להיות בחלק הקדמי של הבמה.

"נשות הרוק" מרימה לכוכבות הז'אנר, ומחבקת את המאבק שלהן בדורסנות גברית, בהטרדות מיניות ובתבניות תדמיתיות שניסו להגדיר אותן, מרגע הולדת הרוק כ"מוזיקה עבריינית שמזיקה לבני הנוער", ועד לרגע לפני שהז'אנר מובא לקבורה. לזכותה ייאמר שהיא משופעת בכוכבות עצמן, שיושבות משוחררות מול המצלמה ומייצרות רגעי אמפתיה פה ושם.

אבל כשארבעת הפרקים נגמרים, היא נשארת יצירה מבולגנת שלא משאירה חותם כמו מושאות הסיקור שלה. אבל אם צריך, אז כן - אלאניס מנצחת בלי ספק.

"נשות הרוק", yes דוקו, yesVOD