"ההזדמנות הזו היא חלום": הצעד הבא של גורי אלפי

גורי אלפי שוב נכנס לתפקיד הבמאי, והפעם של הסדרה "מדרסה" (مدرسة - בית ספר), שתעלה הערב (ראשון) בכאן חינוכית ובכאן 33. היא מתרחשת בבית ספר דו־לשוני יהודי־ערבי, ומספקת הצצה לעולם שבו ילדים יהודים וערבים חיים, לומדים ומבלים יחד.

"זה מצוין, ומפרק הרבה פצצות שיש לנו בראש", אומר אלפי בראיון. "זה לא לוקח את עצמו ברצינות תהומית, וזה מה שסייד קשוע (כותב הסדרה, ע"ס) יודע לעשות הכי טוב, להביא את האמת בפשטות ובהומור. מבחינתי, ההזדמנות הזאת לעשות את זה יחד איתו היא חלום".

נראה לי מאתגר מאוד לביים בשפה שאתה לא דובר, איך הסתדרת?
"חד־משמעית, אי אפשר להסתדר בלי השפה ולכן הייתי צריך ללמוד. למדתי ב'מדרסה', אתר חינמי ללימוד ערבית מדוברת. אין מילה בטקסט שאני לא יודע את כל המשמעויות שלה ואיך להגות אותה. היה לי מילון שהכנתי, ובכל בוקר עברתי עליו וידעתי מה חשוב לי להגיד ומה לא". על ידיעת ערבית בישראל הוא אומר: "זה קלף מנצח לישראלים, וזה מדהים לראות כמה זה עוזר לדוברים. לכל אלה שיודעים ערבית - לא כולל אותי, כי אני עדיין לא דובר ברמה גבוהה - יש יתרון אדיר".

אתה חושב שהסדרה תגרום לאנשים לרצות ללמוד?
"הלוואי, זה יהיה מדהים. לראות את הילדים מדברים ומבינים אחד את השני זה כמו כוח־על בעיניי. זה יעשה שירות מדהים להם ולנו".

למי הסדרה מיועדת?
"כיוונו לכולם. אין שם גסויות ואין מתחת לחגורה או פוליטיקה. זה משתדל מאוד להיות הדבר עצמו. הילדים של סייד למדו בבית ספר דו־לשוני, והיתה לנו אווירה של מה שבדיוק היה קורה בבית הספר, ברגעים האבסורדיים, ברגעים הפחות נעימים וגם באלה המצחיקים".

איך היתה חוויית הצילומים שלך?
"לסדרות בארץ יש קצב גבוה, ומשנה לשנה אנחנו עובדים יותר קשה כי יש פחות תקציב. אבל מבחינה אמנותית אנחנו תמיד רוצים יותר, והפער הזה מייצר חודשיים-שלושה של קצב לא הגיוני. עבודה על סדרה כזאת דורשת חצי עבדות מכולם, ומצד שני קרה משהו מדהים: בכל פעם שסיימנו סצנה או יום צילום, עצרנו להזכיר לעצמנו את התמונה הגדולה של מה שאנחנו עושים - ואת התמונה הזאת אין בסדרות אחרות. זה יכול בעיניי להרגיע את הרוחות המאוד סוערות במדינה שלנו".

ולסיום - מה עם "בלקספייס"?
"אנחנו אמורים להתחיל לצלם בחודש מאי, ועוד קודם נצלם את 'הטבח'".