"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
זאב מסך

חיים בסרט: עבורכם זה עוד יום, בשביל הסלבס זה דוקומנטרי

סרטו של אסי עזר על לידת בתו מתחבר לטרנד נפוץ מדי של מפורסמים עם חשיבות עצמית מספיק גבוהה כדי לתעד ברצינות עוד רגע סטנדרטי בחיים

,עודכן
0השמעה
לא קל. אסי עזר ואלברט אסקולה, צילום: מתוך האינסטגרם

כולנו עוברים בערך את אותו מסלול חיים. רוצה לומר, אנחנו אוספים זיכרונות מרובים מרגעים שחלפו על פנינו במהירות של נהג אוטובוס המנסה להספיק אור צהוב בצומת סואן - וממשיכים לחיות. בני הבכור כבר בן שש, ובעוד חודשיים - אם תרצה יפה בן דויד - הוא יעמיס על גבו הרך ילקוט, מחברות וקלפי פוקימון וייכנס לכיתה א'. אם הייתי אסי עזר, שי־לי שינדלר או קורין גדעון, הייתי מפיק מהרגע סרט דוקומנטרי המתיימר לחשוף את מערכת החינוך, אך למעשה מציץ רק לנפשו הנרקיסיסטית של הסלבריטאי התורןשמתפשט בפומבי למען הרייטינג.

הדוקו על לידת הפונדקאות של בתו של עזר, ששודר השבוע בקשת, מתחבר לטרנד הנפוץ של התקופה - מפורסמים שמשוכנעים כי כל מה שעובר עליהם בחיים שווה סרט, סדרה, כתבה או קמפיין. עומר אדם חטף שיימינג באינטרנט? יופי, עכשיו הוא משתמש בחיטוט בחייו ובמשפטים הכי מעליבים עבור פרסומת חדשה למשקפיים, מוציא חשבונית ומתעד הכל לעונה הקרובה של "מחוברים" שהוא מצטלם אליה.

וכשאין מוצר על המדף, הסלב טרוד בלמכור את הפרסונה שלו, אם דרך שימוש באג'נדות חברתיות או בעזרת מחלוקות ולייקים. הקונפליקטים מרובים, ומכיוון שהשיח מנותב על פי תזרימי מזומנים או אינטרסים מסחריים, זה מייצר מערבולת של חוסר היגיון בביצת הטראש המקומית. יום אחד הטרנד בביצה הוא לחזק את עדן בן זקן ולסחוט אייטמים דרך תמונות בבגדי ים, ואז למחרת נהיה הכרחי אצל אותן משפיעניות לדבר דווקא על שמירת נידה.

כל בעל סטיקייה שתולה תמונות עם מפורסמים על קיר המסעדה שלו, יודע שסלב מצוי הוא כמו לוח מודעות זוהר ומושך עיניים, ולכן שווה להשתמש בו. עולם הבידור מוצף כעת בתוכן ממומן, ואפילו שמירת נידה נמדדת היום במטבעות. לפי הפרסום אצל גיא פינס, סלבריטאיות קיבלו יותר מ־50 אלף שקל תמורת שיתוף דעתן הממומנת בענייני נידה וטומאה.

ואולי צריך להסתכל על מיכל אנסקי, שמפרסמת גם מוצרי מזון, כלי מטבח ומזגן, אבל גם נוזל ניקוי, כדי להעלים את הלכלוך בסוף הארוחה. היא טועמת לא כשר ב"מאסטר שף", אבל גם מעוניינת לקדם שמירת נידה וטבילה במקווה. הכל למכירה, ובמחיר מבצע. מה הפלא שלפני כמה חודשים, כשאנסקי העלתה לאינסטגרם שלה סרטון במשקפיים, היא היתה חייבת להבהיר: "זאת לא פרסומת לכלום, זה פשוט כי אני לא כל כך רואה טוב".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר