אימה בבית האח הגדול: המפלצת שבולעת מפלצות

בני אדם נכנסים ל"האח הגדול", ופנטזיות מציפות את מוחם הקטן. כשעיני העם מופנות אליהם, המלוהקים נושאים ציפייה שכשייצאו מהג'ונגל המצולם - ימתין להם בחוץ עולם עילאי של מסיבות ושל קמפיינים ושל תשומת לב בלתי פוסקת. אך לא כולם זוכים לישועה, כי הריאליטי הוא גם מפלצת שיכולה לטרוף כל אדם - לשבש נפשית את קורבנותיה בפומבי, ללעוס באגרסיביות, ולבסוף לפלוט אותם מקופלים, מצולקים ודחויים.

כמו בסרט אימה גנרי, כשערימת שלדים וגולגולות בחצר מבשרת על בית רפאים, כך נראית פחות או יותר רחבת הכניסה של הבית המפורסם בטלוויזיה. מעין אנדרטה שקופה לדמויות כמו שי חי, יהודה יצחקוב, אליאב אוזן, אורן חזן, רמי ורד, סער שיינפיין ואחרים, שנשרפו על מזבח הרייטינג.

העונה נבחרה דיאן שוורץ לגלם את הנבל של העלילה. היה קל להפקה להלביש עליה נרטיב של ביצ'ית. בחורה בת 23 עם פה מלוכלך, גישה מניפולטיבית לחיים ופתיל קצר. אחת שמרוכזת בעצמה ומקטינה את כל היתר. שוב ושוב היא מסובבת את הגבר שלה על האצבע הקטנה, רבה עם כולם, מייצרת דרמות ומעצימה את יריביה.

שלושה שבועות בפנים, וכבר ברור שדיאן היא הדמות הכי חשובה כרגע להתפתחות העונה. והאח הגדול כיוון אותנו בדיוק לשם. "אנשים חושבים שאני מגעילה וסנובית", היה המשפט הראשון שאמרה בתעודת הזהות שהוקרנה לפני כניסתה. עוד לפני שהציגה את עצמה היא צווחה על הבמאי והראתה שלל מחוות מתנשאות. זאת אומרת, ההכנה לאנטגוניזם הונחה כבר בתוכנית הראשונה, והמסר ששידרו לנו היה: זאתי הולכת לעצבן.

מאז, פרק אחר פרק דיאן עוברת מסך הכי גרוע שאפשר. לכל סצנה נבחרים בקפידה רק משפטים רעילים שאמרה, לצד גלגולי עיניים ותמרונים מלוכלכים. המשתתפים האחרים מתעבים אותה, ברשתות החברתיות היא חוטפת טינופים, קריירת הדוגמנות שלה ניזוקה, ואמא שלה סיפרה לגיא לרר על איומים וגיז'דורים. אתמול ב"הדו"ח היומי" ניסו להסביר איך קרה שדיאן כזאת בלתי. "אי אפשר להתחבר למי שלא מראה את החולשות שלו", ניתח תמיר ורדי את מפלצת הקרח. במשימה אמש חולקו המתמודדים על ידי הצופים למחנות של אהובים ושנואים. נחשו לאן השתבצה דיאן.

כשסדרת טלוויזיה בונה את הנבל המושלם, והשנאה כלפיו מתגברת מפרק לפרק, זה מחזק גם את כוחם של הגיבורים שנלחמים בו. לכן קל לומר שזו העונה הכי טובה של "האח הגדול" כבר שנים. הבית מבעבע, הם חובטים ברייטינג של "חתונמי", והרוב בזכות גברת פקאצה. "אני שי חי של הבית", הצהירה אתמול דיאן בגאוותנות של טווס מפונפן, וסימנה לעצמה את המסלול קדימה. בסופו תיפלט מתוסכלת למציאות, ותיזכר כעוד אחת שהריאליטי שיבש את חייה.

עשן בלי אש: על העונה החדשה של "מאנייכ"

בתחילת העונה השנייה של "מנאייכ" נודר שלום אסייג, בדמות איזי המהפכן המיואש ממח"ש, כי אם חברתו לסדרה תשרוד את כתוביות הסיום והודות לנס תסריטאי תבריא במהירות מפצעי ירי - הוא יפסיק לעשן.

הסיגריות הן מוטיב מרכזי באופי הסדרה, שמתנהלת אפופת עשן בין חדרים אפלים ואזורים אפורים במערכת. הקונפליקט האישי עם העישון ליווה את איזי לאורך העונה הקודמת, ולפיכך מדובר בשינוי שהתבטא בפרק אתמול (כאן, 21:15) ברגע מסירה דרמטי של קופסת הסיגריות האחרונה שבכיסו. האם איזי מסוגל להסתדר ללא הכמיהה לשאיפה? ואולי זו מטאפורה ליכולתה של "מנאייכ" להסתדר מבלי לנסות להתכתב עם החיים עצמם? כי המציאות, בדרך כלל, תתעלה על כל דמיון.