מיליוני אנשים חיים במדינה, ועדיין איכשהו יוצא שתמיד אותם האנשים מתארחים בכל התוכניות.
אותם פוליטיקאים, טאלנטים, עסקנים, אנשי רוח ושלל ידוענים, שמייד יענו "כן" כשיתקשרו להזמינם לטלוויזיה, ורק אז אולי ייזכרו לשאול "רגע, איזו תוכנית זאת בכלל?"
ההתקבעות סביב מספר מרואיינים מצומצם נובעת מחשיבה עריכתית עקומה בנוגע להעדפות הצופים, וקשורה גם לחוזים מול טאלנטים, אך לרוב היא נוצרת מעצלנות של עורכים ותחקירנים, המעבירים מאחד לאחר רשימת טלפונים של סלבס שלא יסרבו לשום הזמנה. המצב גרם לכך שנשכחת העובדה הבסיסית, שלפיה זהות המרואיינים ומה יאמרו בשידור יקבעו את רמת העניין שהתוכנית תייצר.
עכשיו השיקה רשת 13 תוכנית לייט־נייט שבועית, "ארוחת שחיתות", בהגשת עפר שכטר וטום אביב.
החלק הכי קריטי בבניית תוכניות לילה הוא ליהוק נכון של אורחים, שנקראים להתפרע בשעה מעורפלת של לוח השידורים, אך כאן "ארוחת שחיתות" נפלה בגדול. יובל המבולבל, עו"ד ששי גז, ירדן הראל והצ'ייסר איתי הרמן התיישבו שם בשתי התוכניות הראשונות - כולם סלבס שטחנו אולפנים עד שנגמרו מזמן השאלות שניתן להעלות בפניהם, ולכן גם לא סיפקו רגעים מעניינים.
חוץ מזה, ללייט־נייט הסטלנים של שכטר ואביב יש בכלל בעיה אחרת, והיא הצורך הקיומי למכור תוכן פרסומי ללא הכרה. ארטיקים, שקיות אשפה, מכונת קפה, בשר טבעוני, קוקטיילים, כורסאות, אבוקדו, וכל מוצר שהצליחו להעמיס עליהם.
"לא קל להחזיק מעמד בתוכנית הקקופונית הזאת, שאנחנו בעצמנו לא יודעים מה קורה בה", סיכם שכטר, והודה לצופים ששרדו סייד־קיק בתחפושת בננה דיכאונית, בדיחות על סמים וחיי לילה, תחרות שחיתות, אזכורים להסתבכויות האלימות של אביב ולכך ששכטר שכב עם אחות של השף, והכל בחסות "שקית הזבל הכי חזקה בעולם".
אם תוכנית הבכורה עוד היתה קוהרנטית, הרי אתמול בלילה היא התפתחה כבר לכאוס מוחלט; אולי כי ללייט־נייט חסר גבולות קשה להשתחרר כשהוא כבול לאינספור התחייבויות תוכן שיווקי, שבלעדיהן אין לתוכנית תקציב או זכות קיום.
וככה בסוף טום אביב מבשל בהתאם למוצרים שדחפו לו, מגיש את המנה לאורחים משומשים, ואלה מנצלים את אווירת הבזאר הטורקי כדי למכור מוצרים משלהם (הרמן כתב ספר, הראל קידמה אתר לייף סטייל). מה שכן, "ארוחת שחיתות" זה שם מושלם לתוכנית שכזו.
"ארוחת שחיתות", רשת 13, 23:55
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו