"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הבמאי רוני פינקוביץ' בחר לסיים את חייו

פינקוביץ' (56) היה חולה בטרשת נפוצה מזה 30 שנה, ולאחר שמצבו הגופני הידרדר בחר לשים קץ לחייו בשוויץ, באמצעות ארגון שמסייע לחולים סופניים • שיחק בסרטים "בחינת בגרות" ו"שתי אצבעות מצידון" וביים אינספור הצגות תיאטרון

,עודכן
צילום: יוסי צבקר // פינקוביץ' בהצגה שכתב וביים "קונטקט"

הבמאי והשחקן רוני פינקוביץ' בחר לסיים את חייו בגיל 56 לאחר שנים של התמודדות עם מחלת טרשת נפוצה. פינקוביץ' שם הבוקר קץ לחייו בשוויץ בעזרת ארגון המסייע לחולים סופניים לסיים את חייהם ללא כאב. הוא הותיר אחריו אישה, שחקנית העבר תומי יואל, ושלוש בנות.

פינקוביץ' אובחן בגיל 25 כחולה בטרשת נפוצה. בשנים האחרונות הוא נאלץ להתנייד בכיסא גלגלים, ובחודשים האחרונים מצבו הפיזי הלך והידרדר והוא סבל מכאבים קשים מנשוא.

פינקוביץ' נולד ביפו וכבר כילד שיחק בהצגות תיאטרון. הוא למד במגמת תיאטרון בתיכון תלמה ילין והתגייס לתיאטרון צה"ל. הוא למד משחק בסטודיו למשחק של ניסן נתיב בתל אביב, ובימוי באוניברסיטת מידלסקס בלונדון.

בצעירותו שיחק בסרטי קולנוע אייקוניים, בהם "נועה בת 17", "בחינת בגרות", "אירית עירית" ו"שתי אצבעות מצידון". בטלוויזיה הגיד את תוכנית הילדים "קריאת כיוון" בחינוכית, שעסקה בקריאת ספרים. ב־2005 שיחק בסדרה "חדר מלחמה" שעלתה בערוץ 2, סדרה שאותה כתב יאיר לפיד, חבר קרוב של פינקוביץ'..

עם השנים פנה לעסוק בתיאטרון, שם כתב מחזות, שיחק וביים. בין היתר היה המנהל המאנותי של תיאטרון חיפה ושל המדיטק בחולון.

היה המנהל האמנותי של המדיטק. פינקוביץ'// צילום: אייל לנדסמן
היה המנהל האמנותי של המדיטק. פינקוביץ'// צילום: אייל לנדסמן
גם בשנים האחרונות עבד ללא הפסקה, למרות מחלתו. הוא ביים בתיאטרון הבימה את ההצגות "הצמה של אבא", "פילומנה" (בכיכובם של נתן דטנר ולימור גולדשטיין), ו"התקווה" (שבה שיחקה גם בתו, איאן יואל פינקוביץ'). בתיאטרון בית ליסין הוא ביים את ההצגות "אנשים, מקומות ודברים" ו"עבדאללה שוורץ" מאת רמי ורד בכיכובם של אבי קושניר וענת וקסמן.

בתחילת השנה, רגע לפני פרוץ הקורונה הספיק להעלות את ההפקה האחרונה, ואולי הכי אישית שלו, שמתכתבת עם סיפור חייו: "קונטקט", מחזה שהוא כתב וביים בכיכובם של גל אמיתי ושל בתו איאן. המחזה עסק בגבר שמגלה כי הוא חולה בתחילת קשר זוגי חדש. במציאות פינקוביץ' גילה כי הוא חולה בטרשת נפוצה זמן קצר לאחר שפגש את תומי יואל ב"בית צבי". לימים היא הפכה להיות אשתו ואם שלוש בנותיו. פינקוביץ’ עצמו שיחק בהצגה "קונטקט".

בעולם התיאטרון הגיבו אתמול על מותו בעצב רב. מנהלת תיאטרון בית ליסין ע"ש ברוך איבצר, ציפי פינס, אמרה: "רוני היה תלמיד שלי. איך מורה נפרדת מתלמיד? אני זוכרת אותו כנער מוכשר ותחרותי, תלמיד מצטיין, נחוש לצעוד את צעדיו הראשונים באמנות התיאטרון. הנער בגר, הפך לשחקן וליוצר, לשותף שלי. איך נפרדים משותף לדרך? רוני היה מקצוען משכמו ומעלה. נוכחותו כאיש תיאטרון מהשורה הראשונה תחסר מאוד, לי ולתיאטרון הישראלי. ידענו על מחלתו. צפינו בהערצה באצילות שבה התמודד איתה ובנחישות שבה המשיך ליצור תיאטרון, עד שתש כוחו ולא יכול היה יותר".

מנכ"ל הבימה, נעם סמל, אמר: "זהו עצב גדול ואובדן גדול מאוד לתיאטרון הישראלי. רוני היה במאי שהטביע את חותמו על התיאטרון, איש אשכולות, איש תרבות, יודע ספר, אמנות והיסטוריה. מותו הוא אבידה גדולה למשפחת התרבות הישראלית ולמשפחה האישית שלו".

השחקנית אסי לוי אמרה: "הוא היה אהוב לבי, הוא ליווה אותי בנקודות הכי חשובות שלי בחיים. מלבד זה שהיינו חברים נורא טובים, הוא היה במאי רגיש ומוכשר. ידענו שהיום הזה יגיע, אבל לא ידעתי שכל כך מוקדם. זה יום עצוב מאוד מבחינתי".



טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר