כבר חצי עשור שמצעד הגאווה השנתי, יום חגה של הקהילה הגאה בישראל, מתקיים כנגד כל הסיכויים.
במידה שהוא מתקיים בכלל: ב־2020 הוא לא נערך מטעמי קורונה, שנתיים אחר כך הוא התקיים בלוקיישן פחות אטרקטיבי מאשר במרכז העיר עקב שיפוצים, ושנה לאחר מכן הוא נערך ללא מסיבה.
ב־2024 הוא הומר לעצרת גאווה ותקווה להשבתם של חטופי 7 באוקטובר, ובשנה שעברה הוא בוטל לחלוטין נוכח המלחמה עם איראן. הקודמת, כלומר.
גם השנה גורלו עמד להיות עגום־משהו, אם בכלל היה מתקיים לאור העובדה שימי תחילת יוני הביאו איתם מיני־מלחמה נוספת, או יותר נכון – מערכה, מול אותה מעצמה איראנית חובבת גרעין ומדון.
וזה לא שחסרים לחג הגאווה אתגרים גם כך: אף שבכל שנה הוא מושך לארץ כמות אדירה של חברות וחברים (ומה שביניהם) בקהילה הגאה מחו"ל ומציף את תל אביב בתיירים, כמו כל תחום בישראל של שלוש השנים האחרונות, גם מארגני המצעד נאלצים להדוף חרמות מחו"ל, ניסיונות להכפיש את המדינה וטענות ל"פינק וואשינג", שטיפה בצבעים עליזים סיטואציית לחימה עגומה.
אבל לא אחד כמו שמעון שירזי, מפיק המסיבות האגדי, חלוץ בתחום הלהט"ב בארץ, שועל מצעדים ותיק ומהאנשים שעומדים מאחורי חג הגאווה בעיר העברית הראשונה, ייתן לשנאה, להשחרה, אפילו לטילים, לעצור אותו.
"ביום ראשון בלילה חשכו עיניי. עברנו תהפוכות בטן איומות", הוא מספר בראיון ל"ישראל היום" על הרגעים בתחילת השבוע שבהם היה נראה כי כל אירועי התרבות והמסיבות המתוכננות לשבוע חגו יבוטלו.
"תמיד אומרים לי שאנחנו חווים עכשיו שבע שנים רעות, אז אני מחכה כבר ל־2027. אנחנו מתמודדים עם לא מעט אתגרים כבר תקופה, גם בהפקות של עופר ניסים, הפקות של המצעד, ביטולים. בשנה שעברה מצאתי את עצמי עם קטלין ג'נר במקלט, יומיים אחר כך חוויתי פיגוע ליד ביתי והייתי מפונה. לא קל".
גם כך מאתגר להביא לארץ אורחים מחו"ל כרגע. אתה מעריך שהמצעד יהיה צנוע יותר השנה?
"קשה מאוד כרגע להסתמך על תיירים מחו"ל, זה נהיה טרנדי לא לאהוב אותנו. אנחנו נלחמים בזה, עונים למי שצריך, יש לנו אפילו חמ"ל הסברה שעונה לדראגיסטיות בעולם שיורדות עלינו. אנחנו מסבירים להן כמה קשה לחיות פה ועם המדינות שלידנו וכמה תל אביב היא מגדלור לעולם. חבל שהם חושבים אחרת.
"גם דראגיות שהייתי משלם להן במיטב כספי כדי שיבואו, מעלה אותן לבמה, מטיס אותן בעולם, פשוט התחילו לכתוב במלחמה נגדנו. אבל אגיד לך את האמת – מסתבר שהמלונות בתל אביב מפוצצים בתיירות פנים. אנחנו מברכים על זה ומזמינים את כל תושבי הארץ לבוא לתל אביב לשמוח".
כמו בכל שנה ילווה את המצעד שיר הגאווה המנדטורי. היום נחשף שמה של ניבר זנטי, זמרת טרנסית מזרחית בת 23 לא מוכרת, שתשיר יחד עם נטע ברזילי את שיר הגאווה.
פרויקט "שיר גאווה נולד" הוא ביוזמת עיריית תל אביב-יפו, סגנית ראש העירייה ומחזיקת תיק הגאווה, מיטל להבי ושירזי עצמו.
זנטי נבחרה במסגרת "מרתון מיוזיק 2026", חממה לאמנים בניהולו האמנותי של שירזי ובהפקתם של אלעד מורדוך וגל חיים, שבחר מועמדות ומועמדים שנענו לקול קורא, ושנבחרו לכתוב את גרסת שיר הגאווה 2026.
"קול אלוהי"
"בשנים האחרונות כל זמרת היתה באה ומתהדרת בשיר גאווה, גם אם היא עצמה לא קשורה לקהילה הגאה, ואז נעלמת. אין בעיה עם זה, אבל זה הפך להיות מסחרי מדי", מסביר שירזי את הסיבה שבשלה יזם את הפרויקט, אשר נועד לבחור נציג/ה מתוך הקהילה הגאה לשיר את המנונה.
"שמחנו על כך שזה מצליח, אבל חשבתי עם עצמי מה אפשר לעשות כדי להחזיר את השיר למקום הטבעי. פניתי לעיריית תל אביב עם רעיון ל'שיר גאווה נולד', שזו בעצם חממה גאה לכישרונות צעירים מהקהילה על כל גווניה. צוות שיפוט בחר את הזוכה (זנטי), וגילינו כישרון מתוך הקהילה. היא תשיר יחד עם נטע את השיר החדש 'ברבורה'. יש לה קול אלוהי שיכול לשבור חומות".
כשחושבים על כך, זה באמת מתבקש שהזמר/ת של שיר הגאווה יבואו מתוך הקהילה. זה אמור להיות מובן מאליו.
"התחלנו עם 'תל אביב, יא חביבי, תל אביב' עם עומר אדם והוא היה הצלחה גדולה מאוד. היתה לזה משמעות, גם לגוון המזרחי בתוך הקהילה. חאפלה באמצע פרייד זה שילוב קטלני שתיירים ממש אהבו לראות. המשכנו עם זה, ואז כל זמרת בישראל, גם אם היא לא חלק מהקהילה, רצתה שיהיה לה שיר גאווה ברקורד.
"אבל זה בעצם הניצחון שלנו כקהילה. גם במצעד עצמו צועדים איתנו חברים וחברות שהם לא מתוך הקהילה. הפעם רצינו באמת נציג/ה מהבית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו