איש התרבות הוותיק יאיר גרבוז הלך לעולמו

יאיר גרבוז, צייר, סופר, עיתונאי, מנחה, סאטיריקן ופובליציסט, מאנשי התרבות הבולטים בישראל, הלך לעולמו בגיל 80 בביתו לאחר מחלה קשה.

גרבוז נולד בגבעתיים וגדל כחבר קיבוץ כפר החורש. את יסודות הציור רכש אצל רפי לביא ובמכון אבני, ובשנת 1967 פתח את תערוכת היחיד הראשונה שלו - אותה שנה שבה השתתף גם ב"תערוכת העירום" של קבוצת 10+.

מאז הציג עשרות תערוכות במוזיאונים וגלריות בישראל ובעולם. בספטמבר 2009 השאיל שתי יצירות לכנסת, שהוצגו בלשכתו של יו"ר הכנסת דאז ראובן ריבלין.

לצד הציור פיתח גרבוז קריירה ספרותית ועיתונאית ענפה. במשך שנים כתב תחת שם העט "י. פולני" במוסף הסאטירי "דבר אחר" של עיתון "דבר", ועל עבודה זו זכה בפרס סוקולוב לעיתונאות ב-1993.

באותה שנה הנחה גם את תוכנית הסאטירה "אין עם מי לדבר" עם עלייתו של ערוץ 2. ספרו "תמיד פולני", לקט מעובד של רשימותיו בעיתון, עסק בחיי משפחתו ממוצא פולני, בזיכרונות מהקיבוץ ובחיי היומיום - והצלחתו איפשרה לו לצאת לחצי שנת שבתון בפריז, שהשפיע רבות על המשך דרכו.

בתחום החינוך שימש גרבוז עד 2008 כראש המדרשה להכשרת מורים לאמנות במכללת בית ברל, ומ-2006 הוא יושב ראש ועדת רפרטואר בתחום האמנות הפלסטית בסל תרבות ארצי.

בשנת 2008 הצטרף למפלגת אור, ובשנת 2011 החל להופיע כחבר פאנל בתוכנית "הינשופים" בהגשת רוגל אלפר בערוץ 8. לאחר פרישתו לגמלאות עבר ב-2012 עם רעייתו מרגלית לחיות לסירוגין בצפת וברמת גן.

הוא זכה בפרס רפפורט לשנת 2015 ובשנת 2017 הוצגה במוזיאון תל אביב לאמנות, תערוכת יחיד פרי יצירתו בשם "אני ציירים".

האמן ופעיל השמאל נשא נאום ב-7 במרץ 2015, בעצרת שנערכה לקראת הבחירות לכנסת העשרים - נאום שמאז כונה "נאום הקומץ", על שם המילה המנחה בו. הנאום עורר תגובות נרחבות בציבור. כשעמד על הבמה בכיכר רבין, החזיר גרבוז את השד העדתי לקדמת הבמה הפוליטית.

גרבוז, שעמד בראש המדרשה לאמנות במכללת בית ברל, התייחס בנאומו ל"קומץ" ממנו יצא רוצח ראש הממשלה, קומץ שהולך וגדל. הוא ציין את "אנשי 'כהנא צדק' וצורחי 'מוות לערבים!'", את "הגנבים ולוקחי השוחד... והמושחתים והנהנתנים-החזיריים", והוסיף במשפט מעורר מחלוקת גם את "מנשקי הקמעות, עובדי האלילים והמשתחווים ומשתטחים על קברי קדושים". אותה התייחסות ל"מנשקי הקמעות" נתפסה כגזענית כלפי עדות המזרח, וספגה ביקורת רבה מכל המחנות הפוליטיים.

לימים, גרבוז, שבעקבות אותו נאום זכה גם לקריאות גנאי מעוברי אורח, טען כי אינו גזען וכי המשפט הוצא מהקשרו כדי לשרת אג'נדה פוליטית.

בעקבות מותו של גרבוז, הילה פלג, דיקנית המדרשה לאמנויות, ספדה לו: "משפחת המדרשה לדורותיה אבלה על מותו של יאיר גרבוז - מורה, מחנך, אמן, אוצר, סופר, חוקר ואוהב התרבות העברית. יאיר לימד במדרשה קרוב לארבעה עשורים, תמיד היה מצחיק, שנון, ויחד עם זאת מאד רציני וסקרן בקשר לחשיבות המכריעה של אמנות ותרבות לחברה וקהילה".