תום אבני: "הצלחתי למצוא קלטת ביתית שצולמה לפני 'ספר הג'ונגל'"

בתקופה שבה כולנו משוועים להתרפק על מה שהיה פה פעם, מתגעגעים לעבר ומביטים בנוסטלגיה על אירועים רחוקים, המופע "VHS ד"ש מהעבר" מקבל משמעות נוספת.

המופע המקורי, שעלה הרבה לפני 7 באוקטובר, הוא שיתוף פעולה של רננה רז וניצן כהן, שמזמין אמנים ממרחבי יצירה שונים לחזור אחורה בזמן, לחפש רגעים משמעותיים בקלטות הישנות שלהם ולעבד אותם לקטע בימתי חי ונושם. מין קפסולת זמן בצבעים דהויים ובפריימים מרצדים, שבתוכה חבויים קטעי חיים: אירועים משפחתיים, טיולים, זיכרונות אבודים שמקבלים חיים חדשים על הבמה.

כעת המופע מגיע בפורמט פורץ הדרך ובגרסה חדשה לפסטיבל ישראל בירושלים, שנדחה בשל מבצע "עם כלביא". נוסף על הבירה, הפסטיבל יתקיים השנה גם בנגב המערבי, בגליל העליון ובצפון הגולן, החל ממחר ועד 14 באוגוסט.

במופע, בשיתוף עיריות קריית שמונה ואופקים, ישתתפו בין היתר ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן, תום אבני, שירילי דשא, רוני קובן, קורין קיציס, עפרי כנעני, יוסי צברי, דורון נשר ואילנית בן יעקב, והוא יעלה באופקים ב־24 ביולי ובקריית שמונה ב־4 באוגוסט.

"הלב מתרחב מההחלטה של פסטיבל ישראל לקיים אירוע מרכזי דווקא כאן, בקריית שמונה", אומר שטרן. "זו לא עוד הופעה על מפת התרבות, אלא זו מחווה של חיבוק. בחירה אמיצה לבוא לצפון ברגעים שבהם לא הכל שלם. לומר בקול ברור: גם כשכואב - לא מוותרים על חיים, לא מוותרים על תרבות. קריית שמונה אולי פצועה, אבל הלב שלה פועם חזק ובגאווה. אנחנו מוכנים לפתוח את השערים, את הבמה ואת הלב, ולארח אלפי אורחים מהארץ ומהעולם.

"במופע שלי אני חוזר לסרט שעשיתי על אבא שלי בצעירותי. זה סיפור משפחתי שמקפל בתוכו סיפור לאומי, שהוא רלוונטי במיוחד בתקופה הזאת שאנו עוברים. העבודה על המופע עם רננה רז וניצן כהן, יוצרים כל כך מוכשרים, הובילה אותי למצוא הרבה רגעים משמעותיים בחיים האישיים שלי שמתחברים לחיים בקריית שמונה, ולמציאות שאיתה אנו מתמודדים כבר כל כך הרבה שנים, וביתר שאת מאז השבת השחורה".

ימי התום

גם השחקן תום אבני נרגש להצטרף למופע ומספר: "רננה וניצן, יוצרי המופע, החליטו להרחיב את הקאסט, ומאוד התרגשתי מההזמנה שלהם. אני מתבייש להגיד שלא צפיתי במופע, אבל לקראת ההצטרפות קיבלתי קטעי וידאו של המופע, צפיתי בו והתמוטטתי. זה הצחיק אותי וריגש אותי. אין עוד חיה כזאת, חיה ייחודית ונדירה שמכילה בתוכה את הכל. מצאתי את עצמי צורח מצחוק ומתרגש בטירוף, הולך ומסתובב עם מחשבות על קטעים שראיתי במופע ימים רבים אחר כך. אמרתי לעצמי שזה כל מה שיצירת אמנות רוצה לעשות, זה מה שאנחנו רוצים לעשות בתיאטרון, בקולנוע ובטלוויזיה. פתאום מופע כזה מגיע ממקום כל כך לא צפוי וחודר ישר ללב".

אתה יכול לספר לנו לאיזה רגע בחרת לחזור?

"קשה לא לעשות ספוילר, אבל ננסה", הוא צוחק. "חלק מהעניין בכל הקטעים, ובמיוחד בשלי, הוא אלמנט ההפתעה. השאלה הראשונה שעולה היא לאן אני אחזור. קטעי הארכיון שלי, בניגוד לשאר המשתתפים - כולם מכירים אותם. מאז שאני זוכר את עצמי הקטעים האלה מוכרים. יש לי מערכת יחסים מורכבת עם ד"שים מהעבר, כי אצלי כשהעבר מוסר לי ד"ש הוא בדרך כלל בתחתונים אדומים", הוא צוחק.

אז אין סיכוי שנפגוש אותך שוב כמוגלי במופע הזה?

"כאילו מתבקש שזה יהיה סביב זה, אבל לשמחתי אחד העקרונות של המופע הוא שמביאים קלטות VHS מהבית, עם דברים שלא היו בטלוויזיה או במדיום אחר ושלא היה אפשר לצפות בהן קודם. הצלחתי למצוא קלטת ביתית שצולמה לפני 'ספר הג'ונגל'. קלטת שצולמה כשהייתי בן 5, שבה רואים את אחד הזרעים הראשונים או ההוכחות הראשונות לזה שהחיידק הזה היה טבוע בי מאז ומתמיד.

"אני חושב שאחד הדברים היפים במופע הוא שכל קטע הוא מצד אחד מאוד פרטי ומהצד השני לכל אחד מהקטעים יש היבט קולקטיבי, או אפילו הייתי מעז להגיד לאומי. הקטע שלי מתחיל מהנקודה הזאת שאני מופיע בסלון, אבל בעצם אני מצולם ב־1991, באמצע מלחמת המפרץ, בקיבוץ בארי אצל המשפחה שלי. אני לא יכול לעשות עוד ספוילרים לאן הקטע הזה הולך, אבל הוא הולך מאוד רחוק, הרבה יותר מהמקום המצחיק והתמים שממנו הוא מתחיל. הדברים מאוד מתחברים לימינו, והמבט שהעבר זורק אלינו, להווה, הוא מבט בעייתי ומטריד".

נדמה שדווקא בתקופה שלנו ההתרפקות על העבר והנוסטלגיה שמציפה אותנו מקבלות ערך מוסף.

"נכון, את צודקת. נוסטלגיה זה דבר שהוא תמיד רלוונטי, כי אנחנו תמיד מתגעגעים למה שהיה בעבר. בדרך כלל התמונה של העבר תמיד מצטיירת כיפה, גם אם היא באמת היתה יפה וגם אם עושים לה רומנטיזציה. כיום, מכיוון שההווה שלנו כל כך עגום כאן במדינה, זו כבר לא רומנטיזציה.

"אני חושב שבצורה אובייקטיבית אנחנו יכולים להביט אחורה אפילו למלחמה אחרת ולראות כמה פשוטים היו החיים שלנו אז וכמה תמימים היינו. כיום, עוד יותר מתמיד, המופע הזה פורט על נימי הרגש בדיוק במקומות האלה. כשצפיתי בקטעים התרגשתי בדיוק מהמקום הזה, כי זה הזכיר לי את התמימות של פעם".

עסוק ללא הרף

בימים אלו אבני הוא אחד השחקנים העסוקים בארץ. בתיאטרון הקאמרי הוא מככב ב"החולה ההודי" וב"מי מפחד מווירג'יניה וולף", ונמצא גם בחזרות ל"הנפש הטובה מסצ'ואן", בקרוב ייצא הסרט "שמיים וארץ" שבו הוא משחק, וגם העונה החדשה של הסדרה "בלאדי מורי". אבל לדבריו, "מבין כל הדברים המרגשים האלה שקורים בקריירה שלי - באמת שהמופע הזה מרגש אותי יותר מכולם".