"הייתי בזוגיות עם גברים ונשים, אני אדם שמתאהב באנשים"

בשש השנים שחלפו מאז הפציעה בתוכנית "הכוכב הבא", הספיקה ליהי טולדנו לשרת בלהקת חיל חינוך ובתיאטרון צה"ל, להשתתף בסדרות "מיוחדת", "מי שמע על חווה ונאווה" ולקבל את התפקיד הראשי בגרסה החדשה של המחזמר "מרי לו", המבוסס על שיריו של צביקה פיק בתיאטרון הארצי ובבימויו של צדי צרפתי.

במקביל, היא המשיכה להוציא סינגלים, ואפילו אלבום בכורה בשם "מי אני חושבת שאני", להופיע עם המוזיקה שלה בכל הארץ, לשחק בדרמה המוזיקלית לנוער "תלאתה" בתפקיד ראשי, להשתתף בתוכנית הדוקו־ריאליטי "מחוברים" ולהשתתף באלבום מחווה לשיריו של אהוד מנור שהפיקה תחנת הרדיו כאן גימל.

כעת היא מסתערת על האתגר הבא ונכנסת להפקה הקסומה של המחזמר "היפה והחיה", שעולה בהפקה מקורית בעברית בקיץ הקרוב במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב, בהשראת המחזמר האיקוני מברודוויי ובשיתוף פעולה עם חברת דיסני הבינלאומית. בהפקה, בבימויו של משה קפטן, היא תגלם את בל, ולצידה יחזקאל לזרוב בדמות החיה, וכן ישתתפו חני נחמיאס, אוראל צברי, בן פרי, אבי יפה, אברהם ארנסון, ירדן מרחבי, קארין שיפרין ועוד עשרות שחקנים, רקדנים ונגנים בניהולו המוזיקלי של ליאור רונן. הכוריאוגרפיה היא של אביחי חכם, והנוסח העברי הוא של אלי ביז'אווי. עבור טולדנו מדובר בלא פחות מנבואה שהגשימה את עצמה.

"אני ילדת דיסני, השירים והסרטים ליוו אותי כל הילדות", מספרת ליהי (23). "'היפה והחיה' באופן ספציפי זה משהו שמאוד אהבתי, ובגיל 14 התחפשתי לבל. אני ממש זימנתי את האירוע הזה", היא צוחקת. "זה מרגש אותי מאוד. אני חושבת שבאופן כללי אני אדם שמתאהב באנשים. הזוגיות שלי היתה עם נשים ועם גברים ויש משהו בלהתאהב לא על בסיס הנראות אלא על בסיס הנשמה שאני מאוד מתחברת אליו. זאת ממש אני, וזה המסר של היצירה הזאת, לראות את האדם עצמו, ולא את הבחוץ".

כשמדובר בדיסני ובברודוויי, עם הניחוח הבינלאומי שמתלווה לזה - את מרגישה שעלית מדרגה?

"כשצילמנו את הפרומו, למרות שדיסני הבינלאומית מעורבת בזה, לא האמנתי שיירדו לרמת התלבושות והרקוויזיטים והתפאורה, זה חו"ל בכל הממדים. זה סופר איכותי ומאוד מרגש כי את לא רואה דברים כאלה בארץ, לא בתקציבים האלה ולא באיכות הזאת וזו זכות גדולה, זו קפיצת מדרגה עבורי.

"יחזקאל הוא שחקן אדיר שאני מעריכה המון שנים ולשחק לצידו זו זכות, ובכלל מדובר בקאסט של שחקנים מדהימים שאני מתרגשת לעבוד איתם".

"זורמת על החיים"

מה קורה עם המוזיקה שלך בתקופה הזאת?

"האלבום השני ייצא ממש בקרוב. עם הראשון הופעתי בכל הארץ בשנה וחצי האחרונות, זו היתה יריית פתיחה מרגשת והקהל היה מדהים, והאלבום השני יהיה לידתי השנייה ואני מאוד מתרגשת מזה. אני יכולה להגיד לגביו שאני כותבת על החיים שלי, הקונספט הוא תמיד להיות כנה.

"האלבום הראשון זה תמיד אקספוזיציה למי את, מידע וחוויות שצברת עד לשלב הזה, והאלבום השני מגיע כשכבר יש לי קשר עמוק עם הקהל, וזה קצת להראות לו מה עבר עלי מהאלבום הראשון, תובנות שצברתי בדרך, הוא יהיה שונה כי אני משתנה כל הזמן".

יכולה לשתף באחת התובנות?

"באלבום הראשון דיברתי מהמקום של מישהי שעדיין לא הוציאה מוזיקה, עוד לא שמעו אותי, ואני חושבת שבאלבום שני זה לדבר ממקום שכבר חוויתי את הקהל, אני מבינה אותי יותר, ואני מדברת על ההתמודדות עם קריירה בתחילת דרכה, על ההתמודדות שמביאה דברים מדהימים. אני מדברת על הכל".

גם על אהבה וזוגיות?

"בטח. אני אוהבת לאהוב, עכשיו אני לא בזוגיות, אני לא יודעת מה אני מחפשת, אני זורמת על החיים".

כמו כל יוצרת שהיא דור המשך, גם טולדנו ג'וניור זכתה להתייחסות לייחוס שלה כבת של אבי טולדנו, ואפילו כתבה על מערכת היחסים המורכבת ביניהם שיר. "בגלל שאני כותבת על החיים שלי אני מוצאת את המקומות לפתור דברים בחיי ולשחרר אותם דרך המוזיקה. זה משהו שאני עושה גם כשלא נוח לי, וגם כשלא פשוט לי, ובאמת באלבום הראשון יש שיר עליו, והיו רגעים שהאמת יצאה החוצה והניעה כל מיני דברים.

"זה אחד הדברים הכי טובים שקרו לי ולו. אין על האמת, והיום אנחנו במקום ממש־ממש טוב, אני ואבא שלי, ובהקשר של להיות 'הבת של', אין לי מושג איך תופסים אותי בחוץ. מי שתופס אותי כבת של, אין ספק שאבא שלי - שמו הולך לפניו, אבל אני יודעת שיש גם קהל צעיר שלא מקשר, אז יש גם וגם והכל לגיטימי וזה בסדר".

אפשר כבר לדבר על דואט?

"לא כרגע, אולי בהמשך".

עד כמה הרגשת בשנה האחרונה את הכוח שיש במוזיקה לרפא את הלבבות הפצועים?

"כשחזרנו להופיע אחרי 7 באוקטובר זה הרגיש הזוי, וככל שהקהל והיוצרים והאמנים הצליחו להרפות לתוך המוזיקה ולשאוב ממנה את הכוח, הרגשתי שההופעות הן כמו חיבוק אחד גדול. אני והקהל מתנחמים יחד בדרך הכי מקרבת לבבות בעולם הגשמי הזה שיש - מוזיקה.

"באלבום החדש שלי יש שירים שנכתבו לפני 7 באוקטובר ויש כאלה שנכתבו אחרי, שמספרים את הסיפור שלי, ילדה בת 22 שחיה במדינה פצועה, וגם בשירים האלה אני מרגישה את הכוח שבחיבוק, וזה תמיד מקרב ומנחם. לגבי השירים שלא מדברים על המלחמה אלא על החיים הנורמטיביים מפעם - לשיר אותם יחד ולהיות בחוויה המיוחדת הזאת של ערב ביחד - זה פשוט מרפא".

אחרי "היפה והחיה" יש כבר חלום נוסף?

"חלומי הגדול ביותר הוא לא להפסיק להרחיב את הקהל שלי ולכתוב שירים אמיצים ולגרום לאנשים להתחבר לעצמם, זה החלום. זה לא מה אני אקבל, אלא השליחות של מה אני עוד יכולה לתת לעולם".