משלוש יוצא מורל: "זימנו לעצמנו צו 8 ויצאנו לשמח"

אחרי חודשיים שבהם הן הופיעו בפני מפונים, חיילים ופצועים והתגייסו ב"צו 8 אזרחי" לתוך חמ"ל המורל שנולד בעקבות המלחמה -מיקי קם, טלי אורן ומשי קלינשטיין הבינו שהמצב מחייב מופע מוזיקלי חם ומנחם, ושהגיע הזמן לאחד כוחות.

ככה נולד "הקבינט הנשי" - מופע מוזיקלי חדש מבית התיאטרון הארצי מייסודו של סמי לוי.

במופע הן מלוות בהרכב מוזיקלי חי (בעיבודים של מתן תלמי), ומבצעות שירים ישראליים מוכרים ואהובים מכל הזמנים, לצד שירים מתוך מחזות זמר שבהם כיכבו וקטעי קישור שמתכתבים עם המצב, שאותם כתב עבורן אורן יעקובי. לרגל המופע, שירוץ בכל הארץ (29 בדצמבר בכפר סבא, 3 בינואר במעלה אדומים, ועוד), כינסנו את שלושתן לספר לנו איך מצליחים להצחיק ולשיר בימים כל כך עצובים.

טלי: "המפיק דניאל רבינוביץ' התקשר ואמר לי שההיכלים בארץ זקוקים כרגע למופע מוזיקלי, שזה מה שהקהל זקוק לו בימים קשים אלה. הוא אמר שחשב על מיקי ומשי, אני אמרתי שזה נשמע כמו החלום הרטוב שלי - והן מייד זרמו".

מיקי: "זה מופע מלחמה, ואנחנו בעצם זימנו לעצמנו צו 8. אנחנו לא יודעות להילחם, אלא לשמח, לשיר, לשחק ולהצחיק, והשילוש הזה מאוד מיוחד גם מבחינה קולית, כי כל אחת באה עם צבע אחר.

"אבל מעבר לזה, אני מרגישה שהקהל נמצא במצב של פוסט־טראומה ושותה את המופע בצימאון. זו שעה של נחמה, שהצורך בה הוא כל כך חזק. הקהל צוחק, בוכה ושר איתנו את כל השירים, והופך להיות השחקן הרביעי במופע של שלושתנו. זה מפעים גם אותנו".

"הרגשה של שליחות"

משי: "אחרי חודשיים שישבנו בבית והרגשנו פחד וחוסר אונים, בתוך כל השכול הנורא - לצאת ולשמח אנשים, לחבק ולרגש, זו זכות ענקית והרגשה של שליחות. את חוזרת הביתה ומרגישה שעשית משהו בתקופה הקשה הזאת, שבה אנשים מקריבים את החיים שלהם בשביל המדינה, עוזבים משפחות, בית וילדים. כמו שמיקי אמרה - זה מה שאנחנו יכולות לעשות. כנראה זה התפקיד שלנו כרגע".

קטעי הקישור במופע נוגעים במציאות של המלחמה?

טלי: "בטח. אנחנו מתחילות את המופע בזה שאנחנו אומרות שלא נדבר על ממ"דים או טילים או חדשות, ואז משי אומרת 'אבל דני קושמרו', ושלושתנו נמסות ואומרות 'דני קושמרווווו'. הקהל מבין והנשים מתעוררות", היא צוחקת. "אורן נוגעת בדברים שכולנו מתעסקים בהם בחודשים האחרונים, ומיקי עושה את הדמות של פרלה גוטרמן בהתאמה למצב. כל ערב אני עם דמעות מרוב צחוק".

טלי שיחקה עם מיקי ב"בילי שוורץ" וב"צ'אפלין", משי שיחקה עם טלי ב"היירספריי", ובימים אלו הן משחקות יחד על במת הקאמרי במחזמר "מלצרית", בעוד מיקי מתכוננת לעליית המחזמר "סוניה" בתיאטרון חיפה. הן למודות ז'אנר המיוזיקל הסכריני והמתקתק, וגם בימים קשים אלה, שנפתחים ב"הותר לפרסום" על מותם של חיילים, הן נדרשות לעשות כמעט את הבלתי אפשרי.

משי: "בשבוע שעבר, כשהותר לפרסום על מותם של עשרה חיילים, הייתי בעצב גדול מאוד. התארגנו בשקט, כל אחת בתוך עצמה - ופתאום התחיל המופע, והקהל מחא כפיים עוד לפני שנכנסנו. היינו בשוק, ואז הבנו שאנחנו מגויסות".

מיקי: "המילה היא 'גיוס'. כולם מתגייסים איך שהם יכולים - יש את מי שמבשלים ללוחמים, את מי שלוחמים ואת מי שמתגייסים לבמה. ומה שמדהים זה שיש קהל שצמא לזה. היינו בטוחות שנעלה למופע אחד ואולי יהיו שם 100 איש - אבל האולמות מלאים, וברור שהקהל צריך את הנחמה הזאת".

טלי: "לא מזמן כתבה לי מישהי שעובדת באולם שהיא איבדה ארבעה חברים בחודש, ושכשהיא עבדה במופע שלנו היינו כמו תרופה בשבילה".

במופע הן שרות רק שירים ישראליים (כמו "שיר לשירה", "אהבה בת 20", "גשם בעיתו", ועוד), אבל כשאנחנו מנסות לדבר על חזרה לנורמליות דרך החזרה שלהן גם לתיאטרון - ברור ששום דבר כבר לא יהיה כשהיה.

מיקי: "המילה 'נורמליות' לא יכולה להיות בלקסיקון, כי זה עדיין מצב מאוד רגיש. חיילים עדיין נלחמים, חטופים עדיין בעזה. עד שלא יחזרו כל החטופים לא נחזור לנורמליות".

משי: "אני לא חושבת שאי־פעם נחזור לנורמליות אחרי השואה הזאת".