במבצעים הקודמים בדרום, בזמן הלחימה והטילים שהפגיזו את יישובי עוטף עזה, היו אמני ישראל מתייצבים מיד במקלטים, מדרימים לשמח את ילדי העוטף בין אזעקה לאזעקה עם קטעי מוזיקה, בידור ותיאטרון. במלחמה הנוכחית - כשהמציאות הקשה טרפה את הקלפים ויישובי העוטף הפכו למרחץ דמים, מרבית התושבים בהם פונו לאזורים אחרים, שם הם משתכנים אחרי התופת.
שחקני ההצגה "הכבש השישה עשר". צילום: אור דנון
את הירידה למקלטים מחליפה היום נסיעה לאותם מוקדים בהם נמצאים תושבי העוטף, שמנסים להתעשת מהטרגדיה שעברו - הורים וילדים שמתמודדים עם פחדים וחרדות. היום בשעה 13:30 יגיעו טל מוסרי, רוני מרחבי ונעם קליינשטיין, שחקני ההצגה "הכבש השישה עשר" של תיאטרון הבימה לקיבוץ גליל ים להופעה מול ילדים מיישובי עוטף עזה השוהים שם.
"אני מודה שזה המעט שאפשר לעשות בתוך הטרגדיה הגדולה שעברה על הילדים האלה", משתף טל מוסרי. "כרגע מה שחשוב לנו זה לעטוף אותם באהבה ולהיות איתם ולדבר איתם ולהופיע להם ובעיקר לתת להם חיבוק. ברגעים בהם נגמרות המילים, שם אני נמצא ושם אנחנו נמצאים. במבט בעיניים, בשיר, בחיבוק והלוואי שנשמע בשורות טובות". מוסרי מוסיף כי בשבילו זה הצו 8 שלו. "זה המילואים שלי. ללכת ולהופיע בפני המשפחות של עוטף עזה וכרגע נקראתי למילואים ואני למענם עד מתי שיידרש".
שחקני ההצגה "הכבש השישה עשר". צילום: אור דנון
גם השחקן דב נבון מכיר את המפגשים האלה עם ילדי העוטף, שלדבריו עושים לו טוב, לא פחות ממה שכנראה מרגישים הילדים. "אתמול הייתי בקיבוץ גליל ים עם החבר'ה מ'קופה ראשית', אמרנו שנבוא לאן שייקחו אותנו, עשינו זום עם שחקני 'קופה ראשית' ואני גם עושה סרטונים למי שמבקש", הוא מספר ל"ישראל היום".
היום ב-16:00 יגיע נבון עם הצגת היחיד שלו "מילה טובה" איתה הוא רץ כבר שנתיים בפני ילדים ונוער, הצגה מבית התיאטרון הארצי מיסודו של סמי לוי איתה יופיע בפנימייה בכפר סבא בפני ילדי העוטף שפונו לשם.
"ישבתי יומיים בבית, וכמו כולם נצמדתי לטלוויזיה והייתי בהלם. הרגשתי שאני בתחושה של קריסה, לא הבנתי מה קרה, משהו פה התרסק. ביום השלישי קמתי, התקלחתי, החלפתי בגדים ואמרתי 'מה אני יכול לעשות'. זו הייתה התחושה באוויר, שאנשים רוצים לעשות, לתרום, לפעול. הביחד הזה מטורף. כל אחד עושה את מה שהוא יודע ומה שהוא יכול, וזה מה שאני יודע לעשות - להופיע, לפגוש אנשים.
"אתמול עשיתי זום לילדים בדרום ופגשתי בגליל ים ילדים והורים שהיו בתופת בקיבוצים. קיבלנו מהם תגובות מרגשות כמו 'אתם לא מבינים כמה זה עזר, יש פה ילדים שלא דיברו והתחילו לדבר, ילדים שלא חייכו יומיים והתחילו לחייך, נתתם להם תחושה של נורמליות' - ואני מודה שזה הדדי. זה שפגשתי אותם עשה גם לי טוב, זה שהייתי בסוג של פעולה, במקום להיות במצב ההלם הפאסיבי.
דב נבון בהשקת העונה הרביעית של "קופה ראשית". צילום: מיכה לובטון
"באותה מידה שעשיתי טוב לאחרים זה עשה גם לי. חזרתי הביתה וסיפרתי לאשתי שאני שמח שיצאתי מהבית, שהרגשתי שאני נותן משהו למישהו וזו תחושה נהדרת. היא אמרה לי 'תשדך גם אותי'. היא והבת שלי אמרו שהן רוצות לצאת לעזור. אשתי היא ציירת ומטפלת באמנות, אז חיברתי אותה עם הבחורה שהביאה אותי לילדי העוטף. חשוב לי להדגיש: אני לא איזה מלאך ולא מפרגן לעצמי, אני זקוק לזה כמו שהם זקוקים לי, באותה המידה. כשאתה נותן אתה מקבל ואני שמח שיש לי מה לתת להם. מה שאנחנו עושים זה באמת בקטנה. יש פה גיבורים שאת סיפורי הגבורה שלהם יספרו עוד שנים. אז מי אנחנו? כלום. אני כלום. אני באמת המינימום של המינימום".
הפכת לאחד מכוכבי הילדים המבוקשים בעקבות "קופה ראשית", ועכשיו ניתנת לך הזכות לשמח אותם.
"נכון. לא הייתי במקום הזה שילדים מכירים אותי וקודם כל משמח אותי שיש לי קהל חדש ושיש לי מה לתת לילדים האלה. גם הצגת היחיד שלי, הצגה שמדברת על הילד שרצה להיות שחקו והפך לשחקן, יכולה לתת להם כוח. זו ביוגרפיה שלי, 50 דקות עם המון חמלה ואהבה. היא מרגשת ומצחיקה, ונותנת לילדים כוח להאמין בעצמם ולהגשים חלומות".
