"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"קל לנו לשכוח את ניצולי השואה כי הם לא צועקים בטוויטר": עברי לידר ב"זיכרון בסלון"

מחר יקיים עברי לידר ברידינג 3 אירוע "זיכרון בסלון", שם יספר את סיפורה של אמו, ניצולת שואה, וישיר שירים • "בעולם שבו הכל קורה מהר, צריך לפנות זמן לשמוע סיפורי ניצולים", הוא אומר

,עודכן
0השמעה
לידר ואמו, צילום: גבריאל בהרליה

אירועי "זיכרון בסלון" הפכו נפוצים מאוד בשנים האחרונות, כדרך אינטימית לשמוע עדויות של שורדי שואה.עברי לידר, שאמו ניצולת שואה, החליט לעשות השנה זיכרון בסלון בצורה יוצאת דופן: הוא יקיים מחר, ערב יום השואה, מופע ברדינג 3 בתל אביב תחת השם "זיכרון בסלון עם עברי לידר: השואה בעיני הדור השני".

במסגרת המופע ישיר לידר שירים וגם יספר את סיפורה של אמו, שהוברחה כילדה מגטו ורשה והתחבאה במסתור במשך שלוש שנים. כל ההכנסות מהמופע ייתרמו לקבוצת שורשים, המסייעת לניצולי שואה, ולסיירת השיפוצים שמשפצת בחינם בתים של ניצולים.
"הפרויקט הזה של זיכרון בסלון הוא מדהים בעיניי", אומר לידר. "רציתי לנצל את ההזדמנות ולהגדיל את זה טיפה, לתת להרבה אנשים לחוות את זה. בעולם שבו הכל קורה נורא מהר, שבו האינפורמציה מסופרת ב־140 תווים ובעשר שניות בסטורי, צריך להקדיש זמן לשמוע את הסיפור של הניצולים. את הסיפור הזה צריך לספר לעומק, לזכור ולהזכיר, ולעשות מזה דבר משמעותי".

לדבריו, "מה שיקרה זה לא 'מופע של עברי לידר'. זה ערב שבו אני מדבר על הסיפור של אמא שלי, על ההשפעה שלו גם היום. אני כמובן שר שירים, שלי וגם לא שלי, שרלוונטיים לנושא. זה ממש זיכרון בסלון, רק קצת יותר גדול".

השואה היתה נוכחת בבית שבו גדלת?
"אני גדלתי עם הסיפור של אמא שלי ועם הידיעה שהיא היתה בשואה. דיברנו על זה מדי פעם, אבל ברוב הילדות שלי לא התעסקנו בפרטים. אמא שלי לא היתה מהניצולים שמדברים על זה הרבה, היא לא פירטה. לא היה לה רצון עז להתעסק בזה. לדעתי, רק בעשר השנים האחרונות היא הגיעה למקום הזה בחיים שלה ושלנו, שהיא מרגישה שזה נכון לדבר על זה ולרדת לפרטים, שנכיר את הסיפור ממש לעומק. זה גם הוביל אותנו לטיול שורשים של אחי, אחותי, אני ואמא שלי".

לדברי לידר, "נורא קל לכולנו, בתוך החיים והלחץ, לשכוח את ניצולי השואה. אלה אנשים שלא יכולים ולא רוצים לעשות הרבה רעש, הם לא כאלה שצועקים בטוויטר. צריך שמישהו יזכיר שיש פה שורדים ששרדו את הדבר הזה, ובזכותם אנחנו כאן בכלל. לא דואגים להם מספיק. אני לא יכול שלא להרגיש כעס כשאני רואה את זה, ואני מרגיש שצריך לעשות משהו. מה אני יכול לעשות? לתרום את ההכנסות מהמופע הזה לשתי עמותות שעושות דברים חשובים עבור ניצולי שואה. ככה אני מרגיש שאני יכול לתרום. חייבים להדגיש שיש מלא אנשים טובים שעושים למען ניצולי השואה. יש עמותות שבאמת עובדות בזה יום ולילה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר