"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אלבום העשור שלי: ארקטיק מאנקיז

על כתבי התרבות של "ישראל היום" הוטלה משימה לא פשוטה: לבחור את אלבום העשור שלהם ולהסביר מדוע דווקא הוא זכה • טל מרמלשטיין מודה לארקטיק מאנקיז על אלבום הרוק האחרון

,עודכן
צילום: GettyImages // ארקטיק מאנקיז

"AM", ארקטיק מאנקיז, 2013

לדף הבית של "אלבום העשור שלי"

כמו הבהוב אחרון של גפרור לפני שהאש דועכת, כמו אגרוף אחרון שמתאגרף מצליח להשחיל לפני שהוא מתמוטט מנוק אאוט, כמו גול בזמן פציעות שמצמק תבוסה צורבת לכדי הפסד מתקבל על הדעת, כמו פרח שאיבד תחושת זמן והחליט לפרוח אחרי שהחורף כבר ארז והלך: ככה מרגיש האלבום החמישי של ארקטיק מאנקיז, הרביעייה משפילד.

סוגרים עשור:

20 הסרטים הגדולים של 2010-2019

בחנו את עצמכם: מה לא קרה?

סיפורי האהבה הגדולים של העשור

"AM", במחווה יפה לוולווט אנדרגראונד, הוא כנראה אלבום הרוק הגדול האחרון. יצאו אחריו אלבומי רוק, אפילו לקופים עצמם, אבל אף אחד לא הצליח לנסח את העוצמות של הז'אנר הוותיק הזה כמו האלבום המדובר. הוא בשרני ומחוספס, גברי וסקסי, לוכד רוח נעורים ומציב מראה בפני דור שמאבד את הבכורה שלו על הבמה הגדולה של המוזיקה העולמית.

"AM" הוא כנראה קו פרשת מים בתולדות המוזיקה. הוא אחרון בשורה של אלבומים שנפתחים בלחיצה משכנעת על דוושת הבנזין (Do I Wanna Know?"" האייקוני), ממשיכים עם המנוני אצטדיונים שרק מחכים לפגוש קהל של רבבות (""R U Mine?", "One for The Road", "I Want It All, ובעצם - כל השירים שבו), ומסתיים בדרך היחידה שבה רוק יכול להביע אהבה וחולשה מבלי לוותר על הפאסון שלו ולהפוך ליבבה עם "I Wanna Be Yours" המושלם. לא נולד אחריו שום אלבום עם כזו דחיסות להיטים ונאמנות מוחלטת לז'אנר שיצר אותו.

"AM" הוא כנראה סופה של תקופה. אחרי שהביטלס התחילו את רוק האצטדיונים, אחרי שהרולינג סטונס וקווין השלימו את הכיבוש האנגלי, אחרי 2U ובון ג'ובי, אחרי מטאליקה וגאנז אנ' רוזס, אחרי שהגראנג' מת וסיאטל חזרה לאפרוריותה, הקופים משפילד הוציאו את הרוק לסיבוב אחרון כדי לקבל את התשואות שמגיעות לו. אחרי "AM", נדמה שהרוק התחיל לקרוץ ליותר מדי סגנונות וכיוונים, ואיבד קשר עם נקודת המוצא שלו.

"AM" הוא כנראה יצירת חייו של אלכס טרנר, הסולן והיוצר הראשי של הלהקה. האיש שמגלם במראה, בקול ובגישה שלו את כל מה שהפך את הרוק לאגדי, הצליח לשבור את השיאים של עצמו ושל הלהקה, הצליח להחזיר את הז'אנר לעמדת ההדליינר של הפסטיבלים הגדולים בעולם ויצר, עם הלהקה ובסיועו של ג'וש הומי האגדי, אלבום שהוא מאסטרפיס, מקצה לקצה.


עטיפת האלבום "AM"

אייל גולן מספיד: "אני נפרד ממך בכאב ודמעות"

בקרוב: סרט על אדם נוימן

כואב לקרוא: פרס הסקס הגרוע

רשמית: כוכבי הרשת מאוהבים

כל התרבות, הרכילות והבידור - עכשיו באינסטגרם!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר