"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אלבום העשור שלי: אדל

על כתבי התרבות של "ישראל היום" הוטלה משימה לא פשוטה: לבחור את אלבום העשור שלהם ולהסביר מדוע דווקא הוא זכה • ערן איצקוביץ' מסביר למה הצלחתו המופלגת של "21" לא מעיד על מסחריות זולה, כי אם על איכות מתפרצת

,עודכן
צילום: AP // אדל

21, אדל, 2011

לדף הבית של "אלבום העשור שלי"

המראה הלא שגרתי של אדל בעולם הפופ והעובדה שהיא לא מוכרת סקס עמדו לרעתה בתחילת דרכה. נראה היה שאף אחד לא ציפה שהיא תצליח בצורה יוצאת דופן, בטח לא שהיא תהפוך לתופעה חובקת עולם. ואכן, "19", אלבום הבכורה שלה שיצא בשנת 2008, אמנם הצליח, אך לא הפך אותה לכוכבת העל שהיא היום.

סוגרים עשור:

20 הסרטים הגדולים של 2010-2019

בחנו את עצמכם: מה לא קרה?

סיפורי האהבה הגדולים של העשור

רק כשלוש שנים אחר כך, עם "21", הדברים החלו להשתנות. שירי הפופ-סול בניחוח הסיקסטיז שבאלבומה השני של הזמרת הבריטית כבשו את העולם בסערה, והפכו אותו לאחד האלבומים המצליחים בכל הזמנים, ללא שמץ של הגזמה. אדל עשתה זאת בענק והגיעה להישגים שמתי מעט הגיעו אליהם לפניה.

אותה הצלחה מסחרית עשויה לעמוד לרעתה של אדל. הסנובים יגידו עליה שהיא מסחרית מדי, שאין בה ערך אמנותי אמיתי או שהיא לא הבחירה "הנכונה" לאלבום העשור, כי מדובר במיינסטרים זול, אך לא כך הדבר. עשרות מיליוני העותקים ש-"21" מכר לא פוגמים אפילו לרגע קט בתחושה שאדל מצליחה להעביר ב-11 השירים שבו. הקול הגדול מהחיים שלה נמצא בשיאו באלבום הזה, וזה בלתי אפשרי שלא להתרגש מהעוצמות שלה בכל שמיעה חוזרת.

הפגיעות והכנות שאדל משדרת בשיריה מבטלים כל חשש ממסחריות שמוזילה את המוצר הסופי. החל מ-"Rolling In The Deep" האפי, ועד בלדת הפסנתר המינימליסטית "Someone Like You", שמעלה דמעות בעיניי בכל פעם מחדש, מדובר באלבום עוצמתי, הרבה מעבר להצלחתו המסחרית. "21" צופן בחובו הרבה יותר משני להיטים עצומים, כשגם השירים שלא כבשו את תחנות הרדיו יורים, כל אחד בפני עצמו, חץ אל תוך הלב. "I'll Be Waiting" מלא הנשמה, למשל, מרגיש כאילו הוא מושר על ידי זמרת סול ותיקה, הרבה יותר מבוגרת מבת ה-21 שכתבה את השיר, ו-"Don't You Remember" הוא מאותם שירים שמצדיקים את תואר הדיווה שהודבק לאדל, בגיל כל כך צעיר וזמן קצר לאחר שפרצה אל השוק.

כמעט תשע שנים חלפו מאז "21" שוחרר, ומאז יצא האלבום השלישי והמצליח מאוד כשלעצמו "25". ועדיין אלבומה השני של אדל נשמע מרענן וסוחף. הקול של הזמרת והביצועים האדירים שלה, הטקסטים שנוגעים ללב והלחנים שמעוררים במאזין קשת שלמה של רגשות, הם המרכיבים הפשוטים והכי נכונים לאלבום נפלא.

"21" ייזכר לעד בשל הישגיו המסחריים, אך זו איכות החומרים שבו שהקנו לו תואר שכל כך מגיע לו. והמצקצקים? שימשיכו לצקצק.



עטיפת האלבום "21"

אייל גולן מספיד: "אני נפרד ממך בכאב ודמעות"

בקרוב: סרט על אדם נוימן

כואב לקרוא: פרס הסקס הגרוע

רשמית: כוכבי הרשת מאוהבים

כל התרבות, הרכילות והבידור - עכשיו באינסטגרם!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר