"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מירי מסיקה יוצאת נגד איסור שירת נשים: "שטויות במיץ"

הזמרת פותחת חזית מול הממסד הדתי ויוצאת כנגד הפסיקות ההלכתיות והפרשנויות • מה באמת אמרה לה אתי אנקרי מאחורי הקלעים • וגם: הזלזול המפתיע בלהיט הפריצה שלה "נובמבר"

,עודכן
0השמעה
מירי מסיקה. צילום: יוטיוב - "24 שבע"

במהלך ראיון שהעניקהלשרון אדםבפודקאסט "רעך כמוך", הביעהמירי מסיקהעמדה נחרצת נגד הפרשנות ההלכתית האוסרת על שירת נשים בפני גברים. מסיקה שיתפה במפגש שקיימה עם מנהל אמנים ורב סביב סוגיית ההופעות המעורבות, ופתחה חזית ישירה מול הממסד הדתי, כשהיא קוראת תיגר על המקור האלוהי של האיסור המוכר כ"קול באישה ערווה".

מסיקה הבהירה כי התפיסה הזו אינה מעוגנת במקרא עצמו אלא מדובר בהלכה ופרשנות מאוחרת יותר. לדבריה, המקור נועד במקורו למנוע הסחת דעת ספציפית בזמן קריאת שמע. "זה לא מהתורה, בוא נדבר על זה רגע", אמרה מסיקה בראיון, "זה נכתב על קריאת שמע, שכשאתה קורא קריאת שמע, אל תשמע אישה שרה לידך כי זה פשוט יסיח את דעתך".

בהמשך דבריה ביקרה את ההקצנה הדתית שחלה לאורך השנים סביב הנושא. מסיקה טענה כי "כל הנגזרות של זה הן פרשנות שאפשר להתווכח איתה, ורצוי להתווכח איתה, כי זה רק החמיר עם השנים, וזה, סליחה, שטויות במיץ עגבניות". היא הדגישה כי שירה עבורה היא התפילה הגבוהה ביותר, ולשירת נשים יש כוח מרפא שאין לצמצם אותו.

"את מסוכנת": הוויכוח העקרוני עם אתי אנקרי

העמדות הליברליות של מסיקה הובילו אותה בעבר לעימותים רעיוניים גם עם קולגות מהתעשייה שבחרו לעבור תהליך התחזקות דתית, כמו הזמרתאתי אנקרי, שמופיעה כיום בפני נשים בלבד. מסיקה ציינה כי היא מכבדת את החלטתה של אנקרי ואף הגדירה אותה כאישה חכמה, אך חשפה את הביקורת שהופנתה כלפיה מצדה.

לדברי מסיקה, אנקרי אמרה לה בעבר: "את מסוכנת". מסיקה הסבירה כי המסוכנות לכאורה נובעת מכך שהיא אינה מוכנה לקבל פסיקות דתיות כמובנות מאליהן, וממשיכה לחקור ולהתווכח. מסיקה רואה בוויכוח ובשאילת השאלות חלק מהמהות היהודית וההתפתחות של העם, ולכן אינה נרתעת מהגדרתה ככזו.

אתי אנקרי,צילום: מאיר פרטוש

אשליית החופש התל-אביבי מול המודל החמולתי

מעבר לסוגיות דת ומדינה, מסיקה העבירה ביקורת על סגנון החיים המערבי והאינדיבידואליסטי המאפיין את תל אביב. היא יצאה נגד הניסיון של אמנים מסוימים להתנתק מהשורשים היהודיים והמקומיים לטובת שאיפות קוסמופוליטיות המדמות את לונדון או ניו יורק, שם אנשים כביכול חופשיים ולא שייכים לדבר. "בתל אביב התחושה היא שאתה רוצה להיות רק אמן... ואם אתה בורח מהאמת שלך וממה שמגדיר אותך", קבעה.

מסיקה, המגדירה את עצמה כמאמינה אדוקה במבנה המשפחתי הרחב וב"שבטיות", תיארה את הבדידות התל-אביבית כמקור למצוקה נפשית, במיוחד עבור אמהות צעירות. לפי השקפתה, הריחוק מהמשפחה והניסיון להסתדר לבד בעיר הגדולה הוא "מתכון לדיכאון וחרדה". היא עצמה בחרה לחזור לגליל ולהקיף את עצמה בנשים ממשפחתה לאחר הלידות, והמליצה על מגורים במודל של חמולה.

מירי מסיקה,צילום: פז בר

הזלזול בשיר הפריצה: "נובמבר" כבדיחה פנימית

בצד המקצועי, חשפה מסיקה יחס ציני ומזלזל כלפי אחד הלהיטים הגדולים ביותר שלה, שיר הפריצה "נובמבר" שכתבה לה קרן פלס בשנת 2005. למרות שהשיר פתח לה את הדלתות לתעשיית המוזיקה, היא ופלס נוהגות להתבדח עליו ולבטל את ערכו האמנותי.

"קרן ואני תמיד צוחקות על נובמבר, זה השיר אצלי שכולם קמים אליו", שיתפה מסיקה. היא הודתה כי מעולם לא העריכה את הביצוע שלה בשיר והרגישה שהוא אינו מייצג את היכולות הווקאליות האמיתיות שלה: "חשבתי שאני לא נשמעת בו זמרת מספיק טובה, אלא מתוקה כזאת עם קול קטן". עם זאת, היא סיכמה כי בסופו של דבר ההמונים מבינים במוזיקה לעיתים יותר מהמומחים וממנה עצמה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר