החללים שהותירו שירים מאחור: "הבנות יודעות שזה השיר של אבא"

לפעמים שיר נולד כשמחברו מת. כך קרה למשל, עם שירים שהותירו אחריהם חללי צה"ל ושהולחנו לאחר מותם. ועידת ההנצחה הלאומית "חקוקים בנצח", תתקיים היום (רביעי) בבנייני האומה בירושלים ביוזמת אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד הביטחון. בועידה יוקם מתחם מיוחד שיעסוק בהנצחה דרך מוזיקה; שירים שהפכו לחלק בלתי נפרד מהזיכרון הישראלי.

"הוא הדבר הכי טוב שהיה לי בחיים. מהרגע שהחלטנו שאנחנו יחד, שאנחנו הולכים להקים בית - פרחתי, ממש פרחתי. הוא היה מאוד עדין, קשוב, אכפתי. אני יכולה להגיד שתמיד הרגשתי שהוא איתי, שהוא חושב עלי, שהוא שם אותי במקום הראשון לפני כל העולם. זה אפשר לנו להתחבר. היה לנו קשר מאוד מיוחד" נזכרת שירה, אלמנתו של יוחאי חי גלאם, שנפל בעזה באוגוסט 2024.

"היינו מאורסים כמעט חודשיים ויוחאי הקדיש לי את השיר ביום הולדתי ה-23. הייתי בשוק, לא הבנתי מה אני שומעת ולקח לי זמן להבין את המחווה העצומה הזאת. מאוד מאוד התרגשתי. בשיר הוא מספר כמה הוא מחכה להקים יחד בית".

אחת מהשורות בשיר אומרת "עליזים ושמחים את ביתנו בונים", ולשירה כואב לשמוע את השורה הזו במיוחד. "הבית נבנה ועכשיו אנחנו, התאומות אורה ולבי בנות ה 3.5 ואני, משתדלות להיות שמחות בלעדיו. יש לנו תיבת נגינה של מגנט על המקרר, הן הולכות למקרר ומפעילות את השיר של אבא. הן יודעות שזה השיר של אבא. השירים מחיים את האהובים שלנו. כשאני שומעת את המילים אני יכולה לשמוע את הקול שלו בראש. זאת תזכורת טהורה".

שלושה שבועות לאחר נפילתו של שון מונדשיין ב"צוק איתן", הובא הציוד שלו לבית הוריו ובו גם הטלפון הנייד. נמצאו בו מכתבי פרידה לקרוביו. ארבע שנים לאחר מכן התקשרו למשפחה מדובר צה"ל ואמרו שחנן בן ארי רוצה לכתוב עליו שיר לאחר שקרא כתבה על שון שנחרטה בלבו.

"נפגשנו עם חנן בבית העלמין ליד הקבר, שם הראתי לו את הטקסט". נזכרת נינט, אמו של שון ז"ל. כעבור מספר חודשים, הוזמנו ההורים לשמוע את השיר והתרגשו מאוד. בן ארי הסביר שהשאיר את העיבוד מינימליסטי כי הטקסט כל כך עוצמתי. "עשיתי אותו שיר קטן, כי אם הייתי עושה אותו פומפוזי - הוא היה ממש שיר דיכאון", הסביר. "כמה שהוא קטן, משמיעים אותו בכל מקום בימי זיכרון". אומרת נינט.  

"השיר מתחיל במלה 'אמא' וכל פעם שאני שומעת אותו אני מרגישה ששון  פונה אלי. כל רגע בכל דבר שאני עושה - שון איתי. אני מלטפת את הפנים שלו בראש שלי, היה לי בן מושלם. תמיד הודיתי לאלוהים על הבן המושלם הזה. כשאני שומעת את ההורים מדברים על ילדים שנפלו - אני מאמינה להם. זה העם המופלא הזה".

"במשך כל שנות חיי אמא שלי - השיר הזה היה הרינגטון שלה". מספר אילן, אחיו הגדול של ארז שטרק שנפל באסון המסוקים ב 1997. שירו "שום דבר לא יפגע בי" הולחן ובוצע ע"י להקת כנסיית השכל וזכה להשמעות רבות.

באחד מימי השבעה עלה אילן לחדרו של אחיו. מדי הא' שלו ארז היו תלויים בחדר, בכיס היה פנקס. אילן דפדף בו ומצא את השיר. "דף לפני השיר יש ציור של מצבה עליה כתוב ארז ש. נתתי את הפנקס לאמא ואבא. ביום האחרון של השבעה, שלמה ארצי הפתיע אותנו והגיע אלינו הביתה. הראנו לו את השיר והוא לא עמד בזה. הוא אמר שהוא לא מסוגל להלחין את זה".

אבל כידוע, זה לא סוף גלגולו של השיר. לימים הוא הגיע לידי ליורם חזן, מוביל להקת כנסית השכל, שהתחבר אליו כי היה אח שכול בעצמו. "אני מכיר את המילים של השיר בע"פ, כי אבא שלי אמר אותן גם לי. גם אני הייתי בבופור, ארז עבר את החוויה שאני עברתי. כאילו השיר הזה יצא מתוכי. הפחד שלו בלבנון היה גם הפחד שלי.

"השנים הופכות את הכאב למדויק וחד יותר, פחות מבולבל. ביום שהוא נהרג - מתה המשפחה. שמחת החיים כבר לא חזרה. לא שולחן השבת, וההורים נאחזו רק בהנצחה עד שנפטרו. זה כבוד בשבילי לשמוע את השיר הזה. זה צוואה של כל כך הרבה אנשים. עד סוף הימים השיר הזה ישאר וההנצחה שלו שלמה".