טיילור סוויפט כבר מזמן לא מנהלת רק קריירה מוזיקלית. היא מנהלת אימפריה שלמה - שירים, אלבומים, הופעות, דימויים, משפטים שמזוהים איתה ואפילו דימויים ויזואליים שהפכו לחלק בלתי נפרד מהמיתולוגיה שלה. עכשיו, בעידן שבו בינה מלאכותית יכולה לחקות קול, ליצור תמונה ולייצר מציאות שנראית אמינה מדי, סוויפט עושה צעד נוסף בדרך לשליטה כמעט מוחלטת בנכסים שמרכיבים את הזהות הציבורית שלה.
לפי דיווח בגרדיאן, החברה של סוויפט, TAS Rights Management, הגישה ב-24 באפריל שלוש בקשות לרישום סימני מסחר. שתיים מהן נוגעות לקול שלה, ובאופן ספציפי למשפטים "Hey, it’s Taylor Swift" ו-"Hey, it’s Taylor". הבקשה השלישית עוסקת בדימוי מוכר מסיבוב ההופעות Eras Tour: סוויפט עומדת על במה ורודה, מחזיקה גיטרה ורודה, לבושה בבגד גוף ססגוני ובמגפיים כסופים.
לא עוד רק שירים: גם הקול הופך לנכס מוגן
הבקשות שהגישה סוויפט מסמנות שינוי מעניין בדרך שבה כוכבי ענק מנסים להגן על עצמם. בעבר, זמרים הסתמכו בעיקר על זכויות יוצרים כדי להגן על הקלטות, שירים ויצירות מוזיקליות. אלא שהבינה המלאכותית שינתה את כללי המשחק: היום כבר לא חייבים להעתיק הקלטה קיימת כדי ליצור תוכן שנשמע כמו אמן מסוים. אפשר לחקות סגנון, צבע קול, אינטונציה ואפילו נוכחות רגשית - בלי להשתמש בהכרח ביצירה מקורית.
במילים אחרות, האיום כבר לא נמצא רק בשיר מועתק או בקליפ פיראטי. הוא נמצא באפשרות שמישהו יגרום לקהל לחשוב שסוויפט אמרה משהו, שרה משהו או אישרה משהו - גם אם זה מעולם לא קרה.
למה דווקא עכשיו?
המהלך מגיע אחרי תקופה שבה שמה ודמותה של סוויפט כבר נוצלו בתכנים שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית, כולל תמונות מזויפות ותכנים מיניים מפוברקים. ב-2024 אף פורסמו ברשתות תמונות AI שהציגו באופן שקרי כאילו היא תומכת בדונלד טראמפ לנשיאות. במציאות שבה תמונה אחת יכולה להתפשט תוך דקות ולייצר נזק תדמיתי, משפטי ואישי, הניסיון להציב גבולות ברורים הופך כמעט בלתי נמנע.
טיילור סוויפט לא לבד
סוויפט אינה הראשונה שמזהה את הסכנה. השחקן מתיו מקונוהיי כבר נקט מהלך דומה, כאשר רשם כסימן מסחר את המשפט המזוהה איתו "All right, all right, all right", לצד צעדים נוספים שנועדו להגן על השימוש בדמותו ובקולו. מקונוהיי הסביר כי הוא וצוותו רוצים לוודא שכאשר נעשה שימוש בקולו או בדמותו - הדבר קורה רק באישורו.
האמירה הזו משקפת היטב את רוח התקופה: בעולם שבו כל אחד יכול לייצר זיוף שנראה ונשמע משכנע, הסוגיה כבר אינה רק "מי יצר את התוכן", אלא גם "מי נתן רשות להשתמש בזהות של אדם אחר".
השאלה המשפטית שעוד לא נבחנה באמת
המהלך של סוויפט מעניין במיוחד משום שרישום קול של ידוען כסימן מסחר הוא עדיין תחום חדש יחסית. לפי גורמים משפטיים מתחום הדין לקניין רוחני, מדובר בשימוש חדש ברישום סימני מסחר, כזה שעדיין לא נבחן לעומק בבתי המשפט. סימני מסחר עשויים לסייע במקרים שבהם חיקוי קולי אינו מעתיק הקלטה קיימת, אבל כן יוצר בלבול אצל הציבור.
כלומר, אם הבקשות יאושרו, ייתכן שסוויפט תוכל בעתיד לפעול לא רק נגד העתקה ישירה של קולה, אלא גם נגד חיקויים שנשמעים דומים מספיק כדי להטעות מעריצים, צרכנים או קהל רחב.
לא טיילור סוויפט. חיקוי טיקטוק
אימפריית סימני המסחר של סוויפט
עבור מי שעוקבים אחרי הקריירה של סוויפט, המהלך הזה לא לגמרי מפתיע. לפי הדיווח, היא כבר מחזיקה ביותר מ-50 סימני מסחר הקשורים לשמה, לשמות אלבומים ולמילים מתוך שירים. אחרי צאת האלבום "1989" ב-2014, למשל, היא רשמה סימני מסחר על ביטויים כמו "This sick beat" ו-"We never go out of style". ב-2024 היא גם רשמה את "Female Rage: The Musical", ביטוי שנקשר לחלק מתוך מופע Eras Tour.
"This sick beat", הביטוי מתוך השיר Shake It Off של טיילור סוויפט, מהאלבום 1989 שיצא ב-2014, נרשם על ידה כסימן מסחרי. זהו מהלך מצידה להגנה על ביטויים, דימויים ורגעים שמזוהים עם המותג שלה
במובן הזה, סוויפט ממשיכה לבנות סביב הקריירה שלה שכבת הגנה משפטית צפופה. לא רק כדי להרוויח מהמותג שלה, אלא גם כדי לשלוט באופן שבו הוא מופיע בעולם.
יותר ממאבק אישי
הסיפור של טיילור סוויפט הוא לא רק סיפור על כוכבת פופ שמגינה על עצמה. הוא גם הצצה לעתיד של תעשיית הבידור כולה. ככל שהבינה המלאכותית משתכללת, הגבול בין חיקוי, מחווה, זיוף ופגיעה בזכויות הולך ומיטשטש. עבור אמנים, שחקנים, יוצרים ואנשי ציבור, הקול והפנים כבר אינם רק חלק מהזהות - הם גם נכס שדורש הגנה.
וסוויפט, כדרכה, לא מחכה שהמציאות תכתיב לה את הכללים. היא מנסה לכתוב אותם בעצמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
