היום נחשף בווינה עיצוב הבמה של אירוויזיון 2026, במסיבת עיתונאים רשמית שנערכה בבית העירייה והציבה לראשונה את קווי המתאר של התחרות שתציין 70 שנה להיווסדה.
על הבמה שתארח את המופעים יתחרו השנה 35 מדינות בלבד, המספר הנמוך ביותר מאז הנהגת שיטת חצאי הגמר. זאת לאחר פרישתן של ספרד, הולנד, אירלנד, סלובניה ואיסלנד, אך מנגד, חזרתן לתחרות של רומניה, מולדובה ובולגריה. כך שבסופו של דבר מספר המדינות הסופי נמוך רק בשתיים מאשתקד בבאזל.
רולנד ויסמן, מנכ"ל רשות השידור האוסטרית ORF והמארחת של התחרות, התייחס ישירות לעובדה שאירוויזיון 2026 יהיה הקטן ביותר מזה יותר משני עשורים, והציב אותה בהקשר היסטורי רחב. "אבותינו ואמותינו החליטו להשאיר את הזוועות מאחור ולשיר יחד", אמר, בהתייחסו לשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה שבהן נולדה התחרות.
"היום, 70 שנה אחרי, אנחנו שוב בתקופה קשה עם מלחמות באירופה. לא הייתי מעלה בדעתי שאראה זאת שוב". דברים שנאמרו, ככל הנראה, על רקע מלחמת רוסיה-אוקראינה והחשש הגובר בקרב מדינות אירופה מהסלמה ומאיום ביטחוני עתידי, ולא בהתייחס למתרחש במזרח התיכון.
לצד הירידה במספר המשתתפות והחרמות המתוקשרות, ויסמן ביקש לשדר מסר מפויס ואופטימי. "אני גאה ב-35 המדינות שמשתתפות השנה", אמר. "יכולנו לצפות לזה לפחות. בין אם זה 33 או 37 - זה בסדר".
לדבריו, הדלת של המארגנים נותרת פתוחה גם בפני חמש המדינות שבחרו שלא להגיע לווינה. "היד שלנו מושטת אליהן, ואני מקווה שנראה אותן חוזרות כבר ב-2027. העולם אכזרי מספיק - אנחנו רוצים לחגוג כאן חגיגת שלום".
"לא נשתמש במחיאות כפיים מלאכותיות"
אחת הסוגיות הרגישות ביותר שעלו במסיבת העיתונאים נגעה לטענות לצנזורה בשנים האחרונות ולשימוש באמצעים טכנולוגיים שנועדו, לפי הביקורת, להשתיק מחאות מהקהל. מנכ"ל ORF, רולנד ויסמן, הבהיר כי בווינה מתכוונים לנקוט קו שונה. "לא נשתמש במחיאות כפיים מלאכותיות", הצהיר, והוסיף כי חובתו של גוף שידור ציבורי אינה מסתיימת בבידור בלבד. "אם יהיו מחאות גדולות, לא נסתיר אותן. אנחנו נציג את המציאות, אך במידתיות. אין חובה להראות כל מפגין בודד שמנסה למשוך תשומת לב מול רוב חוגג, אבל נפעל לפי כללים עיתונאיים".
הדברים נאמרו על רקע ביקורת מתמשכת כלפי שידורי האירוויזיון בשנים האחרונות, ובעיקר הטענות לשימוש בטכנולוגיה שמטרתה לעמעם קריאות בוז מהקהל. מהצהרות ההפקה עולה כי השינוי המתוכנן אינו מבטיח חשיפה מוחלטת לכל תגובה באולם, אלא הבחנה בין מחאות רחבות היקף, שיקבלו ביטוי בשידור, לבין אירועים נקודתיים.
במובן הזה, ההתחייבות שלא תהיה "צנזורה ויזואלית" מבקשת לחדד קו עריכתי חדש, אך עדיין משאירה בידי ההפקה שיקול דעת עיתונאי בנוגע למה שיוצג לצופים בבית. האם זה אומר שהשנה כן נשמע בצורה בולטת את קריאות הבוז כלפי ישראל מהקהל באולם?
מדברי בכירי ההפקה השתמע כי גם השנה עשוי הדגל הפלשתיני להיראות באולם, בדומה למה שנרשם בתחרות בשנה שעברה. במסיבת העיתונאים הובהר כי "כל הדגלים הרשמיים בעולם יותרו", כל עוד הם עומדים בחוק המקומי ואינם מהווים סיכון ביטחוני פיזי.
ויסמן הדגיש כי חופש הביטוי הוא ערך יסוד בתחרות, והתייחס גם למחוות מחאה אישיות מצד אמנים. "לכל אחד מותר להביע דעה, כולל החזרת גביע ניצחון במחאה", אמר, בהתייחסו לנמו. "זה בסדר, אבל צריך פרופורציות".
גם סוגיית הביטחון עמדה במרכז הדברים, על רקע הרגישות הגבוהה שמלווה את התחרות השנה. המארגנים הדגישו שיתוף פעולה חסר תקדים עם משטרת מחוז וינה, משרד הפנים האוסטרי וגופי ביטחון נוספים, ואף עם הרשויות בשווייץ, שאירחה את האירוויזיון בשנה שעברה, במטרה להבטיח רמת אבטחה גבוהה הן במרחב הפיזי והן בזירת הסייבר. לדבריהם, ההיערכות כוללת תיאום בין-מדינתי רחב ונועדה לאפשר קיום תחרות בטוחה, חרף האיומים והמתיחות שמלווים אותה.
במת 2026: העלה, הקו המעוגל והמבנה המוזהב
הבמה שנחשפה מבקשת לחגוג 70 שנה לאירוויזיון דרך שילוב בין המוכר לחדש. במרכזה ניצב משטח LED ענק בצורת עלה מעוקל, שמשמש לב הפועם של המופע ומסמל התחלה, יצירה משותפת ופוטנציאל. סביבו נבנה מערך קשתות רחב, עשיר בתאורה ובמסכים, שמעניק תחושת תנועה מתמדת וחיבור בין הבמה לקהל.
השפה החזותית שואבת השראה מהזרם הסצסיוניסטי הווינאי - כזה שמבקש לשבור מוסכמות ולאפשר חופש יצירתי גם במסגרת תחרות טלוויזיונית. מאחורי הבמה עומד המעצב הגרמני פלוריאן וידר, שעיצב את מרבית במות האירוויזיון בשנים האחרונות, לרבות את זו שהיתה חלק מאירוויזיון 2019 בישראל.
שלושה מוטיבים מרכזיים מובילים את הקונספט: "העלה" כבסיס אורגני, "הקו המעוגל" שמדגיש זרימה וחיבור רגשי, ו"הקונסטרוקט", מבנה מוזהב שמחבר בין אמנות לפונקציונליות ויוצר ניגוד מכוון לעיקולים הרכים. הגרין רום יחובר ישירות לבמה באמצעות שביל הליכה, שיאפשר בין היתר "צעידת מנצח" דרך הקהל. על עיצוב הבמה חתום פלוריאן וידר, מהשמות הבולטים בעולם עיצוב במות הענק, כשזו עבורו הפעם התשיעית באירוויזיון.
גם מחוץ לאולם נרשמת היענות גבוהה: יותר מ-250 אלף בני אדם כבר נרשמו מראש לרכישת כרטיסים לאירוויזיון 2026. ההרשמה המוקדמת מהווה תנאי חובה להשתתפות במכירה הראשונה שתיפתח בינואר, וכן בגלי מכירה עתידיים, נתון שממחיש את הביקוש הגבוה לתחרות, חרף הסערות והמתיחויות שמלוות אותה.
ולמרות החגיגות, הצבעוניות והחזון האמנותי, קשה להתעלם מהעובדה שאירוויזיון 2026 יוצא לדרך באווירה מורכבת במיוחד. בין במה עתירת טכנולוגיה, הבטחות לשקיפות ולחופש ביטוי, היערכות ביטחונית חסרת תקדים ומספר משתתפות נמוך מהרגיל - וינה תארח תחרות שמבקשת להיאחז ברעיון המקורי של חיבור דרך מוזיקה, דווקא בתקופה שבה המציאות שמחוץ לאולם מאיימת לחדור אל לב המופע. שנת ה-70 של האירוויזיון מסתמנת, אם כן, לא רק כחגיגה מוזיקלית, אלא גם כמבחן משמעותי לעתידו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו