אחרי ההחלטה על השתתפות ישראל: גל התגובות והפרישות באירוויזיון 2026

החלטת איגוד השידור האירופי לאשר את השתתפות ישראל בתחרות המוזיקה, גררה פרישות מצד ספרד, הולנד, סלובניה ואירלנד - לצד ברכות מפוליטיקאים ישראלים • נשיא המדינה יצחק הרצוג: "ניצחון על מי שמבקשים להשתיק את ישראל"

יובל רפאל בחזרות לאירוויזיון. צילום: Alma Bengtsson/EBU

החלטת ה-EBU לאשר את השתתפות ישראל באירוויזיון 2026 הדליקה את אחד המשברים הגדולים בתולדות התחרות: הולנד, ספרד, אירלנד וסלובניה כבר פרשו, איסלנד שוקלת את צעדיה ופינלנד דווקא התחייבה להשתתף.

בתאגיד השידור "כאן" בירכו על ההכרעה ותקפו את הניסיון להדיח את ישראל כ"חרם תרבותי מסוכן". כעת, גורל התחרות לשנת ה-70 תלוי בהחלטות שיתקבלו בשבועות הקרובים.

בניין מליאת איגוד השידור האירופי, צילום: רויטרס

רגע אחרי שמליאת איגוד השידור האירופי בז'נבה אישרה את השתתפות ישראל באירוויזיון 2026 - עולם התחרות נכנס לסחרור. במקום לסמן סוף למשבר, ההחלטה הציתה גל תגובות עוצמתי שהפך בתוך דקות לאחד הרגעים הסוערים בתולדות האירוויזיון. המדינות החלו להשמיע הצהרות דרמטיות, וגל פרישות מאיים כעת לטלטל את התחרות עד ליסודותיה - דווקא בשנה שבה חוגגים 70 שנה למופע המוזיקה הגדול בעולם.

האישור עצמו התקבל בהצבעה חשאית: 738 נציגים תמכו בהמשך השתתפות ישראל, בכפוף לשינוי כללי ההצבעה; 264 התנגדו, ו-120 נמנעו. ההחלטה לסיים את הדיון ללא הצבעה נפרדת על עצם השתתפות ישראל בתחרות, סימנה לכאורה יציאה מהמשבר - אך בפועל פתחה את הדלת לגל פרישות חסר תקדים.

השתתפות ישראל אושרה. מחוץ למליאת איגוד השידור האירופי, צילום: רויטרס

הדרישה להצבעה חשאית – והניצוץ שהצית את המשבר

הדרמה החלה עוד במהלך הדיונים עצמם: על פי דיווח RTVSLO, משלחותיהן של סלובניה, ספרד, מונטנגרו, הולנד, טורקיה, אלג'יריה ואיסלנד דרשו לקיים הצבעה חשאית נפרדת על עצם השתתפות ישראל. הנהלת ה-EBU דחתה את הבקשה, מהלך שנתפס בקרב חלק מהמדינות כהתעלמות מטענותיהן - ותרם להצתת גל הפרישות שהתפרץ דקות לאחר מכן.

הולנד הייתה הראשונה לשבור את הכלים. דקות לאחר פרסום תוצאות ההצבעה, הודיעה רשות השידור AVROTROS כי הולנד לא תקח חלק באירוויזיון 2026. ההודעה הנחרצת סימנה כי המשבר אינו תיאורטי - אלא ממשי, וכי מדינות אינן מתכוונות להבליג על ההחלטה לאשר את השתתפות ישראל.

הודעת איגוד השידור ההולנדי / רשתות חברתיות

אליה הצטרפה כמעט מיד ספרד, מהשחקניות הבולטות באיגוד. רשות השידור RTVE הודיעה באופן רשמי כי לא תשתתף בתחרות בעקבות ההחלטה. פרישתה של ספרד, מחמש המדינות הגדולות של תחרות האירוויזיון, העמיקה את המשבר והבהירה כי מדובר באירוע רחב היקף ולא במחאה נקודתית.

לא הרבה אחריה, גם אירלנד הצטרפה לגל הפרישות. לאחר הערכות ממושכות כי תמתין להבהרות נוספות מהאיגוד, הודיעה רשות השידור האירית על פרישה רשמית. בדבריה ציינה כי השינויים שאושרו אינם מספקים וכי התחרות, במתכונתה הנוכחית, "אינה תואמת את ערכינו". הפרישה האירית הייתה עוד מסמר בגלגלי המשבר שהמשיך להתגלגל.

גם סלובניה לא נשארה מאחור: שעות לאחר שנשיאת רשות השידור הסלובנית רמזה כי אינה רואה אפשרות להשתתף אם ישראל תאושר - הגיעה ההודעה הרשמית בתום אסיפת המליאה. סלובניה הפכה למדינה הרביעית לעזוב את אירוויזיון 2026, ובכך העבירה מסר ברור למדינות האירופיות האחרות כי המשבר הולך ומתרחב.

אירלנד בחוץ. הנציגה האירית במבי ת'אג ב-2024, צילום: EBU

מנגד, בחרה איסלנד לעת עתה לא להצטרף לגל - אך גם לא לשלול אותו. רשות השידור האיסלנדית הודיעה כי ההחלטה על השתתפותה תתקבל בישיבת מועצת המנהלים ביום רביעי הקרוב. הדחייה משאירה את איסלנד כ"מדינה על הגדר", ויוצרת מתח נוסף סביב השאלה אם גל הפרישות ייעצר - או ימשיך להתפשט.

לצד כל אלה, הייתה גם עמדה הפוכה. בלגיה, באמצעות רשות השידור הפלמית VRT, ביקרה בחריפות את ה-EBU על כך שלא פעל לחיזוק אופייה המאחד של התחרות - אך הבהירה כי לא תחרים את האירוויזיון. "VRT תכבד את החלטת האיגוד ותשדר את אירוויזיון 2026, גם אם אינה משתתפת השנה", והדגישה כי מחויבותה לתחרות בעתיד תלויה באופן שבו ה-EBU יטפל בסוגיות ערכיות בשנים הקרובות.

יש לציין כי בבלגיה שתי רשויות השידור, הפלמית והוולונית, עושות רוטציה כל שנה בהשתתפות בתחרות. רשות השידור הוולונית, שאחראית על ההשתתפות בתחרות השנה, הודיעה כי תקבל החלטה בהמשך לגבי ההשתתפות באירוויזיון 2026, אך היא לא צפויה לפרוש ככל הנראה.

בתוך גל הפרישות הסוער, פינלנד דווקא אישרה באופן רשמי כי תיטול חלק באירוויזיון 2026, לאחר שהביעה שביעות רצון משינוי כללי ההצבעה שאישר ה-EBU. ברשות השידור הפינית הדגישו כי הרפורמות שקיבלו את אישור רוב המדינות מחזקות את אמון הציבור בתחרות ומאפשרות לה להישאר הוגנת ושקופה. יתר המדינות החברות, בהן כאלה שטרם הכריעו על רקע המשבר, צפויות לעדכן את החלטתן בנוגע להשתתפותן עד חג המולד - המועד שבו יפורסם לוח המשתתפות הרשמי.

יובל רפאל בגמר אירוויזיון 2025, צילום: רויטרס

"ניצחון על ניסיון לחרם תרבותי"

בתאגיד השידור הציבורי קיבלו את תוצאות ההצבעה ברגשות מעורבים, אך בירכו על כך שישראל תמשיך להשתתף באירוויזיון 2026. מנכ"ל "כאן", גולן יוכפז, ועו"ד אילה מזרחי, נציגת התאגיד באיגוד השידור האירופי, ייצגו את ישראל בדיון ונשאו דברים.

יוכפז תיאר את המהלך להדחת ישראל כ"חרם תרבותי מסוכן", שהחל לדבריו בכאן - ואיש אינו יודע היכן היה נגמר. הוא הדגיש כי התאגיד לא היה מעורב בשום קמפיין אסור להשפעה על התחרות האחרונה וכי הצלחת השירים הישראליים אינה עילה לענישה: "לא נעמוד כאן ונאמר: 'סליחה שהצלחנו'".

מנכ"ל התאגיד גולן יוכפז, צילום: גדעון מרקוביץ'

בתאגיד ציינו כי ההישג הדיפלומטי אינו מקרי, והוא תוצאה של עבודת מטה ממושכת שכללה שיח רציף עם גופי שידור ברחבי אירופה, תמיכת נשיא המדינה יצחק הרצוג, ומעורבותה של המדינה המארחת אוסטריה. בין היתר ביקר בישראל מנכ"ל איגוד השידור האוסטרי, רולנד וייסמן, שנועד עם הרצוג ועם יוכפז - ולאחר מכן הבהיר את מחויבות ארגונו לכך שישראל תמשיך לקחת חלק בתחרות גם השנה.

מנכ"ל איגוד השידור האוסטרי ORF, רולנד וייסמן, נאם מחוץ למטה איגוד השידור האירופי (EBU), ודיבר על שורת הצעדים שנועדו להתמודד עם ביקורת על השתתפותה של ישראל.

מנכ"ל איגוד השידור האוסטרי, רולנד וייסמן,

נשיא המדינה יצחק הרצוג בירך על ההחלטה להשאיר את ישראל בתחרות ואמר כי "מגיע לישראל להיות מיוצגת על כל במה בעולם". הוא הוסיף כי הוא מקווה שהאירוויזיון ימשיך להיות במה שמקדשת תרבות וידידות בין עמים. הרצוג גם שיבח את תאגיד השידור הציבורי ואת מנכ"ל "כאן" גולן יוכפז על עמידתם במאבק, והודה למדינות שתמכו בישראל. "החלטה זו היא מחווה של סולידריות ושיתוף פעולה, וניצחון על מי שמבקשים להשתיק את ישראל", אמר.

הנשיא יצחק הרצוג, צילום: גדעון מרקוביץ'

שר התרבות והספורט מיקי זוהר בירך על ההחלטה ואמר כי איגוד השידור האירופי "קיבל החלטה נכונה כשהותיר את ישראל באירוויזיון". לדבריו, "המוזיקה מחברת בין אנשים ומדינות", והוא הודה לשותפות על התמיכה הרחבה בישראל. זוהר הוסיף כי עם ישראל "ימשיך ליצור, לחבר ולהאיר את העולם".

השר מיקי זוהר, צילום: לירון מולדובן

למרות שהאירוויזיון ידע מחלוקות פוליטיות בעבר, מעטות הפעמים שבהן סערה מסוג זה איימה לשנות את מבנה התחרות מן היסוד. גל הפרישות שנרשם הערב מציב את איגוד השידור האירופי בפני אתגר מורכב: כיצד לשמר את ערכי האחדות והניטרליות שעליהם נוסד האירוויזיון, תוך התמודדות עם מציאות גיאופוליטית סוערת ולחצים ציבוריים עזים.

בשבועות הקרובים יתברר אם המשבר ייבלם - או שמהדורת 2026 תהפוך לתחרות מצומצמת, הטובעת בצל הפוליטיקה. מה שבטוח הוא שהאירוויזיון, דווקא בשנתו ה-70, עומד כעת בפני אחת מנקודות המבחן הגדולות בתולדותיו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר