ג'ו ביוקנן חי עם אשתו למעלה מעשור, עד שיום אחד, בביקור משותף במוזיאון השואה בוושינגטון, התגלה בפניו מידע ששינה את חייו. בין תצוגות הכאב והזיכרון, פנתה אליו אשתו ואמרה לו בעיניים מלאות רגש: "אני רוצה להתחבר לאמונה של העם שלי". ביוקנן המבולבל לא הבין למה היא מתכוונת עד שהוסיפה: "אני יהודייה".
המשפט הזה טלטל את עולמו. ביוקנן, שגדל ביוסטון שבטקסס במשפחה נוצרית, מצא את עצמו לפתע מול זהות שלא הכיר אך באופן כמעט בלתי מוסבר משכה אותו פנימה. הרגע הזה הפך לנקודת מפנה בחייו, שהובילה אותו להחלטה עמוקה - להתגייר.
המסע הרוחני הפך במהירות גם למסע יצירתי. החיבור ליהדות הערכים, הרעיונות, ההיסטוריה והניגון הציתו בו יצירה שלא ידע שקיימת. ביוקנן מצא ביהדות עולם עשיר של סיפורים, ערכים ומשמעות ושילב אותם ישירות ביצירה שלו. "מוזיקת קאנטרי עוסקת באנשים וסיפורים של אנשים וכיהודים יש לנו הרבה ערכים וסיפורים יפים", הוא משתף בהתלהבות.
ביוקנן מתאר את הגיור כתהליך שהרגיש עבורו טבעי, כשהאתגר העיקרי בו הוא הרצון המתמיד להרגיש שהוא ראוי למה שהוא מקבל. למרות רגעי קושי, המחויבות לעשות את המסע מתוך כנות ואותנטיות היא זו שהניעה אותו להמשיך קדימה.
לאחרונה ביקר ביוקנן בישראל, במהלך שהותו הוא גם הופיע במספר מוקדים ברחבי הארץ, כשהכרטיסים לכל ההופעות נמכרו מראש, היענות שלדבריו תפסה אותו לא מוכן.
מהגילוי הפשוט במוזיאון השואה ועד להופעות בישראל, סיפורו של ביוקנן מוכיח שלעתים החיים מובילים למסלול שלא יכולנו לדמיין ועדיין משהו בו מרגיש נכון מהצעד הראשון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו