סגירת מעגל? פתיחה של מעגל חדש? קאמבק מרשים בדקה התשעים של אחת מלהקות הרוק הגדולות בכל הזמנים, שעל פניו כבר הניחה את המיקרופון וכיבתה את המגברים? הכל נכון. לפני כחודשיים, די אאוט אוף דה בלו, הכריזה אירוסמית' על פרויקט בלתי צפוי: EP חדש שהקליטו הסולן סטיבן טיילר והגיטריסט ג'ו פרי עם יאנגבלאד, הרוקר הבריטי בן ה-28 שלאט אבל בטוח מפלס בשנים האחרונות את דרכו לצמרת.
ההכרזה המפתיעה התקבלה שבועות ספורים לאחר הופעת המחווה המשותפת של טיילר, פרי ויאנגבלאד לאוזי אוסבורן המנוח בטקס פרסי MTV האחרון, ובמקביל קיבלנו את הסינגל הראשון מתוך ה-EP, פצצת האדרנלין "My Only Angel" - לטעמנו אחד משירי השנה שהתברג בקלות לפלייליסט הנוכחי שלנו.
בסוף השבוע עמדה החבורה במילה שלה ושחררה את "One More Time", מיני אלבום מהודק ומלוטש בן חמישה שירים בלבד, שהדבר הכי פחות מפרגן שאנחנו יכולים לכתוב עליו זה שהוא קצר מדי וחבל שאין בו עשרה שירים. כי אם ה"עוד פעם אחת" הזו של אירוסמית', שחבריה נמצאים עמוק בתוך העשור השמיני של חייהם (טיילר בן 77 ופרי סגר לאחרונה 75) היא בעצם הפעם האחרונה שלהם (וצריך להפנים שזו אפשרות ריאלית מאוד), היה אפשר לפרגן למעריצים הוותיקים קצת יותר.
בניגוד לבון ג'ובי, שאומנם עדיין פעילה אבל לא ממש בועטת ומשחררת מדי פעם אלבומים בחצי קלאץ' - עם או בלי אורחים מיוחדים - נראה שלאירוסמית' באמת אכפת. ארבעת השירים החדשים ב-"One More Time" מתכתבים עם השנים החזקות של ההרכב האמריקני שנוסד כבר לפני 55 (!) שנה, והזכירו לנו את צליל האייטיז של הלהקה לעומת קומץ האלבומים המאוחר יותר שלה.
טיילר, פרי ויאנגבלאד חתומים על כתיבת כל השירים ומופיעים בחזית הפרויקט, כשגם הבסיסט טום המילטון והגיטריסט הנוסף בראד וויטפורד נתנו עבודה באולפן. המתופף המייסד ג'ואי קרמר נעדר, ומי שהתיישב במקומו בעמדה הוא מאט סורום המנוסה (גאנס אנד רוזס, ולווט ריבולבר). והשירים עצמם? פצצות אחד-אחד, כשטיילר ויאנגבלאד מחליפים ביניהם בתים ולרוב חולקים את המיקרופון בפזמון.
על הסינגל המוביל "My Only Angel" לא צריך לבזבז יותר מילים, שכן הוא כבר עושה את העבודה חודשיים. אליו מצטרפים הבלדה הסוחפת "A Thousand Days" (שעשתה לנו פלאשבקים ל"What it takes" האייקונית מ-1989, ואין לנו שום בעיה עם זה).
המנון הרוק האינטנסיבי "Problems" שככל הנראה יתחרה עם "My Only Angel" על מקום בפלייליסט שלנו בתקופה הקרובה; ויצירת הרוק-קאנטרי-בלוז "Wild Woman", לעניות דעתנו השיר הכי פחות בולט ב-EP, אבל זה לא אומר שהוא רע.
את המיני-אלבום חותם סוג של רצועת בונוס, מיקס מעודכן של "Back in the Saddle" , שיר אהוב של אירוסמית' מ-1976 שיאנגבלאד "הושתל" בו לצד טיילר, בתוספת גיטרות יותר קראנצ'יות ושפצורים מוזיקליים אחרים.
חילופי דורות
סטיבן טיילר מבוגר מיאנגבלאד ב-49 שנה. לא רק שהוא יכול להיות אבא שלו, גם סבא בא בחשבון. אם הרוקר הוותיק, שמתמודד בשנים האחרונות עם בעיות במיתרי הקול וככל הנראה כבר לא ייצא לסיבוב הופעות נוסף, בחר להכתיר את יורשו הפוטנציאלי ב-"One More Time", נהיה האחרונים לעקם את האף.
למרות טענות ברשת שיאנגבלאד הוא פוזר שמנסה לרכוב על כתפיהם של אמנים גדולים ממנו פי כמה וכמה (לא רק אירוסמית', אלא גם אוזי, וגם יש את הקאבר שלו ל-"I Was Made For Lovin’ You" של קיס), זוהי דרכו של עולם. דור הולך, דור בא, וה-EP הזה מצליח להנציח את העברת השרביט באופן כמעט מושלם.
5/5
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו