"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אוסטריה תחת מתקפה: “פוליטיזציה בוטה של האירוויזיון”

שבועיים אחרי שביקר בישראל ויממה לאחר שהצהיר במסיבת עיתונאים על מאמצים דיפלומטיים לשילוב ישראל באירוויזיון, נשיא RTVE הספרדית תוקף את אוסטריה ומאשים ב”פוליטיזציה בוטה” • הקרב על הרכב התחרות מגיע לנקודת רתיחה רגע לפני ההכרעה בג’נבה

,עודכן
0השמעה
אירוויזיון 2026. צילום: EBU, AP

רק יממה לאחר שמנכ”ל תאגיד השידור האוסטרי ORF, רולנד וייסמן, שידר אופטימיות ודיווח על “מאמצים דיפלומטיים אינטנסיביים” שנועדו לפתור את המשבר סביב איומי החרם על תחרות האירוויזיון - מגיע שוב מטח אש מצדה של אחת המתנגדות הבולטות להשתתפות ישראל, והפעם על הכוונת:אוסטריה המארחת. נשיא רשות השידור הספרדית RTVE, חוסה פבלו לופס, תקף בפומבי את וייסמן על רקע העובדה שביקר לאחרונה בישראל, נפגש עם נשיא המדינה יצחק הרצוג ועם הנהלת תאגיד השידור הציבורי “כאן”, בעוד ש־RTVE, כך לדבריו, לא קיבלה עדכון, שיחה או אפילו פנייה רשמית אחת מצד ORF: “זו לא הדיפלומטיה שעליה מבוססת התחרות”, התרעם לופס, והאשים את הגורם המארח ב”הפיכת האירוויזיון לזירה פוליטית מובהקת”.

את הביקורת החריפה פרסם לופס בפוסט ברשת X, שזכה מיד לתהודה רחבה בקרב עיתונאים וחובבי התחרות. “אלינו לא התקשרו”, כתב נשיא RTVE. “נשיא הטלוויזיה האוסטרית דווקא היה עסוק בפגישות עם נשיא מדינת ישראל - רק כדי שיהיה ברור עד כמה הפוליטיזציה של האירוויזיון עמוקה. וזה לא היה אמור להיות פסטיבל של גופי שידור ולא של מדינות? זה מה ש-EBU בעצמם אמרו. בלי מסכות". הדברים לא רק מאירים את הפערים התפיסתיים בין שתי המדינות, אלא גם חושפים את הקרע ההולך ומעמיק בתוך איגוד השידור האירופי לקראת ההכרעה הקרובה על אופי התחרות והמשתתפים בה. עם זאת, נראה כי מה שמעניין יותר בציוץ של נשיא רשות השידור הספרדית הוא מה שלא היה בו - אישרור של ההחלטה כי ספרד תפרוש אם ישראל תשתתף.

יובל רפאל באירוויזיון בבאזל,צילום: אי.אף.פי

בתאגיד השידור האוסטרי נמנעים בשלב זה מלהגיב ישירות לדברים של לופס, אך ממשיכים לשדר קו ברור בעד השתתפות ישראל. בעבר הדגיש מנכ”ל ORF, רולנד וייסמן, כי ישראל היא “חלק בלתי נפרד מהאירוויזיון” וכי תמיכת אוסטריה בשילובה בתחרות “מוחלטת ואינה נתונה למשא ומתן”. שלשום, במסיבת עיתונאים בווינה, הוסיף וייסמן כי “עכשיו זה הזמן לדיפלומטיה” והבהיר כי ORF פועלת מול מדינות שונות במטרה להרגיע את השטח ולהבטיח תחרות מאחדת ככל האפשר. ביקורו בישראל, שכלל פגישה עם נשיא המדינה ועם הנהלת תאגיד “כאן”, נתפס מבחינתו כהמשך טבעי של אותו מהלך.

כזכור, רק שלשום חשף וייסמן כי לקראת תחרות 2026 צפויים שינויים בכללי האירוויזיון - מהלך שלדבריו נועד “להתאים את התחרות לרוח התקופה” ולתת מענה לביקורת שנשמעת מצד חלק מהמדינות. על אף שלא נמסרו פרטים רשמיים על אופי השינויים, ההערכה היא כי מדובר בעיקר בעדכון מנגנון ההצבעה ובאמצעים להגברת השקיפות והפיקוח, במטרה לצמצם טענות על פוליטיזציה והשפעות חיצוניות. באיגוד השידור האירופי (EBU) מקווים כי השינויים יצליחו לשכנע את המדינות המאיימות בחרם, בראשן ספרד, להסיר את איומי הפרישה ולהתייצב בתחרות שתציין 70 שנה להיווסדה.

רפאל עם יצחק בוז'י הרצוג ורעייתו. הכל התחיל במפגש עם הנשיא,צילום: מעיין טואף/לע"מ

ברשות השידור הספרדית לא מסתפקים בביקורת מילולית. כבר לפני מספר חודשים הבהירו ב־RTVE כי אם ישראל תורשה להשתתף בתחרות, ספרד תשקול לפרוש ממנה - לא רק כמבצעת אלא גם כמשדרת. ההצהרה פורסמה עוד לפני הפסקת האש בעזה, אך גם כעת, חרף השינויים המוצעים בתקנון, עמדת RTVE נותרת תקיפה. לצד ספרד, הביעו גם אירלנד, איסלנד, סלובניה והולנד התנגדות פומבית להשתתפות הישראלית – כאשר חלק מהן אף רמזו כי לא יגיעו לבמה בווינה אם ישראל תיכלל ברשימת המתחרות. בעיני RTVE, מסרי האחדות שמובילה ORF לא רק שאינם מגשרים - אלא אף מחמירים את תחושת ההדרה וחוסר השקיפות בקרב המדינות המחרימות.

תחרות האירוויזיון הקרובה צפויה להיות חגיגית במיוחד: מדובר במהדורה ה־70 של הפסטיבל, ואוסטריה, שתארח אותה, שואפת להפוך אותה לגדולה מכולן. בתאגיד השידור ORF מציבים לעצמם יעד שאפתני: לשבור את שיא ההשתתפות, שעומד על 43 מדינות, ולהעלות אותו ל־44. לקראת האירוע, הוכרז כי שלוש מדינות ששמרו על היעדרות בשנים האחרונות מסיבות תקציביות - בולגריה, מולדובה ורומניה - ישובו לתחרות השנה. באוסטריה מקווים כי גם המדינות המאיימות בחרם יחזרו בהן, וכי המהדורה ההיסטורית שתיערך בווינה תתנהל באווירה מאחדת.

כל העיניים נשואות כעת לעבר ג’נבה, שם תתכנס ב־4 בדצמבר האסיפה הכללית של איגוד השידור האירופי (EBU) - הגוף שאמון על קביעת הכללים והמנגנונים של התחרות. במוקד הדיון תעמוד הסוגיה הנפיצה ביותר של אירוויזיון 2026: השתתפותה של ישראל, לנוכח איומי החרם מצד כמה מדינות מערב אירופה. ההחלטות שיתקבלו שם, בין אם יכללו שינויים מהותיים בתקנון ובין אם לא, צפויות לקבוע לא רק את זהות המשתתפות, אלא גם את דמותה של התחרות בעשור הקרוב. באוסטריה שואפים למהדורה שתרשום שיא חדש של מדינות; בספרד מדברים על תחושת ניכור והדרה; ובמרכז ישראל, שהופכת שוב לאבן הבוחן של גבולות הפוליטיקה בתחרות שאמורה הייתה להיות נטולת פוליטיקה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר