M שאדוז, שם הבמה של מת'יו צ'רלס סנדרס, סולנה של להקת ההבי מטאל האמריקאית המצליחה אוונג'ד סבנפולד, מצא את עצמו בימים האחרונים תחת מתקפה ברשת בעקבות סרטון ששלח לאביתר דוד וגיא גלבוע-דלאל שחזרו משבי חמאס בשבוע שעבר, בו ביקש להביע תמיכה ולחזק אותם.
שאדוז (44), שידוע כאתאיסט ואמן שאוהב לעורר דיונים, שלח לשניים סרטון אישי קצר בו אמר כי הוא שמח לשמוע שחזרו הביתה בשלום וכי מה שעברו הוא בלתי נתפס ונורא. הסרטון נועד במקור לעיניהם בלבד, אך לאחר שפורסם בעמוד הרשמי של הלהקה הפך במהרה לוויראלי ועורר תגובות מעורבות בעולם.
לדבריו של שאדוז, המסר נבע ממניעים אנושיים בלבד ולא פוליטיים כפי שנכתב על ידי אלפים שיצאו נגדו. "הייתי צריך לפעול לפי עקרונות מוסריים", הסביר בראיון לאתר הרולינג סטון, "אבל אנשים תמיד יראו מה שהם רוצים לראות.
"מבחינתי זה רק אדם אחד שניסה להראות חמלה לשני אנשים שחוו סבל שלא ניתן לתאר. אם אנחנו לא יכולים להסכים שזה דבר טוב, אז קשה לי לראות על מה כן נוכל להסכים. זה לא משהו שמדאיג אותי", התייחס לביקורות שהציפו את הרשת והוסיף כי מבחינתו זה היה הדבר הנכון לעשות.
שאדוז הודה שהוא ציפה לביקורת מצד חלק מהמעריצים, במיוחד באזורים שבהם עמדות פוליטיות שנויות במחלוקת סביב ישראל נפוצות, אך הוא מדגיש שהתגובה שלו נבעה רק מהזדהות אנושית. הוא הוסיף כי אם חיים בדאגה מתמדת מהתגובות והביקורת, אז חיים למעשה בפחד וממקום לא אמיתי.
ללהקה קהל מעריצים גדול בישראל, והיא אף הופיעה פה בעבר, כשגיא, מעריץ מושבע של הלהקה, כך נכתב בכתבה, אף ציין עם שובו כי המוזיקה שלהם עזרה לו ברגעים הקשים בשבי.
"עשינו דברים עבור הרבה אנשים מתרבויות ודתות שונות, ובסופו של יום אם הם מעריצים אנחנו רוצים להיות שם עבורם ולתמוך בהם באופן כזה או אחר. זה קצת דוחה ולא הוגן העניין הזה שאם אתה לא בצד שלי אז אתה אויב", אמר שאדוז.
בהמשך שיתף גם בקשר האישי שלו ל-7באוקטובר כשסיפר לקוראי המגזין המוזיקלי על בנות דודות שהסתובב איתן כשהיו בארץ ונרצחו באותו יום נורא.
"זה פגע בי אישית מאוד", אמר, "אבל גם אז הבעתי רק עצב ואבל על חיים שנגדעו, בלי שום כוונה פוליטית. אני לא רואה איך אפשר להישאר אדיש כשאנשים סביבך סובלים", אמר והוסיף כי המילים מרגישות ריקות מול טרגדיה שכזו אך שתיקה מבחינתו איננה אפשרות.
שאדוז הוסיף ושיתף כי הוא לא חושב שסרטון שלו היה משנה את עולמם של השבויים ברגע שחרורם, אך אמר שכשהגיעה הבקשה הוא ביקש להעניק להם רגע קטן של אושר: "אם זה היה עוזר להם, ולו במעט, אז זה שווה הכל".
במהלך הקריירה שלה הלהקה התמודדה שוב ושוב עם שאלות מוסריות וחברתיות ביצירתה. השירים הראשונים שלהם על מלחמות ואתגרים מוסריים נכתבו כשהחברים היו עדים לפרידות מחברים שגויסו למלחמת עיראק. שאדוז סיפר שהלהקה הופיעה גם בפני חיילים בכוויית, בעיראק ובאבו דאבי ותמיד ראתה במוזיקה דרך לחבר אנשים, לא להפריד ביניהם.
בהתייחסו לאמנים כמו דיוויד דריימן מלהקת דיסטרבד שספג ביקורת על תמיכתו הפומבית בישראל, הביע שאדוז הערכה: "אני מעריך אנשים שנשארים נאמנים לעצמם גם כשהם יודעים שזה יעלה להם מחיר".
דיוויד דריימן סולן להקת דיסטרבד בריאיון בלעדי לישראל היום על החיבור עם ירדן ביבס והתמיכה בישראל // כתב: יונתן דושינצקי צלם: גיל קרמר
בסוף דבריו, שאדוז התייחס לכך שהשיח על ישראל, עזה והמלחמה הפך לטעון מאוד גם בארצות הברית. הוא סיפר שקיבל הודעות גם מיהודים בתעשיית המוזיקה וגם ממעריצים ממדינות מוסלמיות שהביעו אכזבה מהמחווה, אך הוא עומד מאחורי החלטתו: "הדבר הזה מעולם לא היה על פוליטיקה. זה היה על חמלה לאנשים שסבלו הרבה יותר מדי זמן".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
