אדי פלמיירי, הפסנתרן והמלחין שחולל מהפכה בעולם הג'ז הלטיני וכבש גם את הבמות בישראל, נפטר בגיל 88. הלטיני הראשון שזכה בפרס גראמי הלך לעולמו ביום שלישי האחרון בביתו בניו ג'רזי לאחר מחלה ממושכת.
פלמיירי, שנולד בהארלם הספרדי בניו יורק בשנת 1936 להורים פורטו-ריקאים, החל את דרכו כנגן טימבלס בגיל 13 בתזמורת דודו. למרות נטייתו לכלי הקשה, הוא חזר לפסנתר ואמר על עצמו: "אני נגן כלי הקשה מתוסכל, אז אני מוציא את זה על הפסנתר".
בשנת 1961 הקים פלמיירי את הלהקה "לה פרפקטה" שהחליפה לראשונה את החצוצרות המסורתיות בטרומבונים, צעד חדשני שהפך לחתימה של הסלסה המודרנית. הלהקה, שכללה גם את הזמר איסמאל קינטנה והטרומבוניסט בארי רוג'רס, הפכה לאחת המשפיעות בעולם המוזיקה הלטינית.
הפריצה הגדולה שלו הגיעה בשנת 1975 עם האלבום "השמש של המוזיקה הלטינית", שהפך אותו ללטיני הראשון שזוכה בגראמי. במהלך קריירתו הארוכה זכה ב-8 פרסי גראמי נוספים, כולל על האלבומים "פאלו פה רומבה" (1984) ו"סוליטו" (1985).
שגריר תרבות
פלמיירי הביא את המוזיקה הלטינית לכל רחבי העולם, כולל לישראל. הוא הופיע בפסטיבל הג'ז באילת וזכה לקבלת פנים נלהבת מהקהל הישראלי.
בשנת 2000 הקליט את האלבום "מופת" עם הטימבלרו המיתולוגי טיטו פואנטה, אלבום שזכה בשני פרסי גראמי ונבחר כהפקה המצטיינת של השנה על ידי הקרן הלאומית לתרבות העממית של פורטו ריקו.
במהלך קריירה שנמשכה כמעט 70 שנה הוציא פלמיירי כ-40 אלבומים ושיתף פעולה עם מוזיקאים נודעים כמו טיטו פואנטה, מאצ'יטו ואחיו צ'ארלי פלמיירי שמת בשנת 1988. בשנת 2002 זכה בפרס עמיתות צ'אב מאוניברסיטת ייל, פרס השמור בדרך כלל לראשי מדינות, בהכרה על עבודתו לבניית קהילות באמצעות המוזיקה.
פלמיירי המשיך להופיע גם במהלך מגפת הקורונה באמצעות שידורי חי ברשת. בראיון מ-2011 נשאל מה חשוב לו לעשות עוד, והשיב בענווה האופיינית לו: "ללמוד לנגן פסנתר כמו שצריך. להיות נגן פסנתר זה דבר אחד. להיות פסנתרן זה דבר אחר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו