הקריאה שזעזעה את פסטיבל הרוק בבלגיה: להקת הבנות צועקת "פאק צה"ל"
הצמד Lambrini Girls הובילו את הקריאות הקשות שהפכו לוויראליות בכל הרשתות • מדובר בהרכב פאנק הידוע בפעילות פוליטית קיצונית, שבשנים האחרונות מזוהה עם מחאה מתמשכת בעד פלשתין ונגד מדיניות ישראל
פסטיבל רוק ורכטר, מהבמות החשובות באירופה שמושכת מדי שנה עשרות אלפי צעירים מכל היבשת, הפך השבוע לזירה רותחת של מחאה פוליטית. בסרטון שהפך לוויראלי, Lambrini Girls - צמד הפאנק הלונדוני הנשי שמורכב מפיבי לני וסלין מסיירה בושגלמז - עמדו על הבמה ושילבו את הקהל בקריאות: "Fuck The IDF".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
Lambrini Girls נולדו במועדונים של ברייטון בבריטניה והפכו לאחד השמות המדוברים בסצנת הפאנק הבריטי עם תדמית פוליטית טעונה וטקסטים שאינם משאירים מקום לספק. עוד לפני שהגיחו לעולם ב-2021, הן נודעו דרך תכנים פרובוקטיביים ודימויים נועזים, והפכו לאייקון שלמוזיקהרדיקלית ותדמית מתריסה במיוחד בזירה הבריטית.
הן בנו קהל בזכות מוזיקה חתרנית, טקסטים נוקבים ורשימת פעולות שמאתגרות את גבולות ה"מותר" במיינסטרים. בשנים האחרונות הן מזוהות עם מחאה פומבית בעד פלשתין ונגד מדיניות ישראל ודואגות לשלב עמדות פוליטיות קיצוניות בכל הופעה וברשתות החברתיות שלהן.
המהלך בורכטר אינו מקרי: בשבועות האחרונים אירופה רועדת מהופעות טעונות ומסיתות בפסטיבלים הגדולים. בין הבולטות שבהן להקתניקאפהאירית שזעזעה את פסטיבל גלסטונברי עם קריאות לשחרור פלשתין ומוות לצה"ל, בעקבות כך נפתחה חקירה פלילית נגדם והם הוחרמו והוסרו משידור ה-BBC. גם צמד הראפריםבוב וילןעלו על בימת אותו הפסטיבל והובילו קריאות הסתה דומות.
Lambrini Girls התייצבו בפומבי לצד ניקאפ ובוב וילן ופרסמו בגלוי מסרים בעד חרמות תרבותיים ופעולות BDS. באקט של סולידריות בין אמני פרינג' פוליטיים, הן הבהירו: "האמנות לא יוצרת את הבעיה - אנחנו רק הסימפטום של עולם חולה".
ב-2024 החרימו את פסטיבל The Great Escape וסירבו להשתתף ב-SXSW האמריקאי, בטענה שהאירועים מסובסדים בידי גופים מסחריים התומכים בישראל ובתעשיית הנשק שלה. באותה נשימה הן גם תקפו את ברקליס, אחד הבנקים הגדולים בבריטניה, בשל מה שטענו לקשריו הפיננסיים לחברות המייצרות נשק לישראל.
בראיונות לאורך השנים חזרו Lambrini Girls והסבירו: "אין אופציה להפריד בין מוזיקה לבין מאבק פוליטי בעד שחרור פלשתין". הן לא מהססות לשלב קריאות ברוח BDS בהופעות והשתמשו גם על הבמה בברייטון ובפסטיבלים דומים בכותרות ותכנים נגד ישראל וצה"ל, לעיתים עד גבול ההסתה ולרוב בליווי התלהבות מצד הקהל הבריטי.
הרגע מוורכטר הפך לוויראלי בטוויטר ובאינסטגרם וגרר מאות תגובות משבחות ומזועזעות לסירוגין. תומכי הצמד היללו את הנכונות "להשתמש בבמה כדי להיאבק בדיכוי". "גאווה לראות סוף סוף אמנים שלא חוששים לומר את האמת בעצמה" ו"אלה דיבורים שהמיינסטרים פחד לומר. כל הכבוד!".
מהצד השני, לא מעט קולות ברשת תקפו אותן בחריפות: "זאת חציית קווים - אמנות לא יכולה להצדיק קריאות לאלימות", נכתב בציוץ שזכה לעשרות שיתופים. מגיבים יהודים וישראלים הזהירו שמדובר ב"הסתה אנטישמית לשמה", "שנאה על גבול מסוכן" או "פאנק שיצא משליטה". חלק מהקהל הבריטי הגיב: "אין שום סולידריות בלצעוק קריאות כאלו. זה פוגע גם במאבק עצמו וגם באמנים אחרים".
במקביל, היו גם קולות מורכבים יותר: "לא חייבים להסכים עם התוכן, אבל זו זכותן ומסורת בת עשרות שנים בפאנק לקרוא תיגר על מוסדות כוח". גולשת נוספת תלתה את מידת הלגיטימיות של מחאה מוזיקלית בהתוויה ברורה: "זה הגבול שבו אקטיביזם הופך לפרובוקציה ריקה" ו"צריך לדעת את ההבדל בין מחאה לאלימות. זו הסתה מסוכנת". אחר הוסיף: "אמנות היא לא תירוץ לשנאה".
טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו