אם חשבתם שהסערה סביב צמד הראפ הבריטי בוב וילן בפסטיבל המוזיקה גלסטונברי הייתה התפרצות פתאומית, תחשבו שוב. זה היה פיצוץ מתוזמן היטב, שלא לומר מחדל ביזיוני, עם פתיל שהוצת כבר חודש קודם לכן ב-28 במאי על במת Alexandra Palace בבריטניה. בובי וילן (שם אמיתי - פסקל רובינסון-פוסטר) קרא מעל הבמה: "מוות לכל חיילי צה"ל כסוכני טרור של ישראל. מוות לצה"ל", כשהוא משלהב את הקהל.
רובינסון-פוסטר, שכבר בגיל 15 השתתף בהפגנה פרו פלשתינית, בנה לעצמו קריירה על הגבול הדק שבין מחאה לפרובוקציה. הוא לא רק שר על פוליטיקה - הוא חי אותה ומבקר אמנים מהשמאל שלטענתו שותקים מדי לגבי פלשתין.
חודש אחרי אותו נאום מסית ב-Alexandra Palace, הצמד - רובינסון-פוסטר והמתופף וייד לורנס ג'ורג' (בוב וילן השני) - שוב בכותרות, הפעם על במת ווסט הולץ בגלסטונברי. השידור החי ב-BBC הפך את הקריאות "מוות, מוות לצה"ל" ו"מהנהר לים פלשתין תהיה חופשית, אינשאללה" לאירוע ויראלי. רק בדיעבד הודו ב-BBC שהיה עליהם לקטוע את השידור - טעות של מתחילים בפסטיבל הכי מתוקשר בבריטניה.
הסערה, הביטולים והתגובות
הסערה סביב בוב וילן לא התנהלה בוואקום. לצידם עמדה להקת ההיפ הופ האירית ניקאפ, שגם היא הפכה לסמל למחאה אנטי-ישראלית פרובוקטיבית ולעיתים בוטה אף יותר. חברי ניקאפ התבטאו בעבר בחריפות נגד ישראל, הניפו דגל חיזבאללה בהופעה בלונדון, ואף הקרינו בפסטיבל קואצ'לה קללות נגד ישראל והאשמות ברצח עם.
בעקבות זאת BBC החליטה שלא לשדר את הופעתם בגלסטונברי, וראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר גינה פומבית את עצם השתתפותם בפסטיבל. גם עתיד הופעותיהם בארה"ב הועמד בסימן שאלה לאחר שסוכנויות אמריקאיות התרחקו מההרכב.
התגובה הציבורית לא איחרה לבוא. ראש הממשלה סטארמר גינה את הקריאות של בוב וילן כ"דברי שנאה שאין להם שום הצדקה", ושרת התרבות ליסה ננדי תקפה את ה-BBC על כך שלא קטעו את השידור בזמן. גם הרב הראשי הבריטי הגדיר את האירוע "רגע של חרפה לאומית", ושגרירות ישראל בבריטניה אמרה כי היא "מזועזעת עמוקות מהרטוריקה המסיתה והשונאת".
ארגון ה-CAA הודיע על כוונתו להגיש תלונה רשמית נגד ה-BBC, משטרת אוון וסאמרסט פתחה בחקירה פלילית, ובמקביל הסוכנות האמריקאית UTA הסירה את בוב וילן מרשימת האמנים שלה. יומיים אחרי ההופעה הודיע סגן שר החוץ האמריקאי כי הוויזות של חברי הלהקה בוטלו, מה שהוביל לביטול סיבוב הופעות מתוכנן בארה"ב. גם באירופה התחילו הביטולים, כולל הופעה מתוקשרת במיוחד במנצ'סטר, שם מפעילי המקום הודיעו כי "לא ניתן במה לשיח אלים ומפלג".
מגמה מסוכנת של צנזורה פוליטית?
למרות העליהום הציבורי, בוב וילן וניקאפ לא נותרו לבד. גל של מוזיקאים, אמנים ופעילים חברתיים יצא להגנתם ברשתות החברתיות ובתקשורת. עשרות מוזיקאים בולטים מסצנת הפאנק וההיפ-הופ הבריטית הביעו תמיכה פומבית בזכותם של בוב וילן וניקאפ להביע עמדות פוליטיות נחרצות מהבמה, גם אם הן שנויות במחלוקת. לפי דיווח באתר WRAP, אמנים טענו כי "הניסיון להשתיק מוזיקאים שמביעים סולידריות עם פלשתין הוא חלק ממגמה מסוכנת של צנזורה פוליטית בתרבות הבריטית".
איומים, תוקפנות ועימותים עם מעריצים
הסערה לא נגעה רק לתוכן הפוליטי, אלא גם להתנהלות האישית של ההרכב. לפי דיווח בדיילי מייל, בוב וילן נודעים בהתנהגות תוקפנית כלפי קהל ועיתונאים, כולל איומים מילוליים כלפי מי שהעזו לבקר אותם או להביע הסתייגות מהמסרים שלהם. בעבר אף נרשמו עימותים פומביים עם מעריצים בהופעות, והצמד לא מהסס להיכנס לעימותים חזיתיים עם כל מי שמאתגר אותם. התדמית הזו של "לא מתנצלים בפני אף אחד" רק העצימה את הסערה סביב הופעותיהם האחרונות.
בתגובה לעליהום, בוב וילן לא רק שלא נסוגו אלא בחרו להקצין את עמדתם. בובי וילן פרסם ברשתות החברתיות: "אמרתי מה שאמרתי" והבהיר כי מבחינתו "הבמה היא המקום היחיד שבו אפשר להגיד את האמת בלי פילטרים".
בראיון למירור הבריטי הדגיש: "אני לא מתנצל על מה שאמרתי. התפקיד שלי כאמן הוא להפר את השקט גם אם זה לא נוח לאנשים מסוימים". לדבריו, הביקורת הציבורית והסנקציות רק מחזקות את מחויבותו להמשיך ולדבר על עוולות, במיוחד כאלה שלדבריו "הממסד מנסה להסתיר". מבחינתו, כל ניסיון להשתיק אותם רק מוכיח עד כמה השיח על גבולות חופש הביטוי ומחאה פוליטית נפיץ בבריטניה של 2025.
