"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

באיסלנד דורשים: קריאה להציב תנאים דרקוניים להשתתפות ישראל באירוויזיון

יו”ר רשות השידור האיסלנדית דורש שאמנים מישראל יופיעו תחת דגל ניטרלי ויצהירו על תמיכתם בזכויות אדם • באיגוד השידור האירופי שומרים על שתיקה, אך ההכרעה צפויה כבר השבוע

,עודכן
0השמעה
יובל רפאל. צילום: AFP

האם ההשתתפות של ישראל באירוויזיון 2026 עומדת בפני איום חדש?על רקע הקריאות הבינלאומיותלהחרים את המדינה, באיסלנד מציעים מודל אחר: לא הרחקה של המשלחת הישראלית – אלא תנאים חדשים להשתתפות, שיהפכו כל נציג מישראל למעין "משתתף עצמאי", נטול סמלים לאומיים. מדובר ביוזמה יוצאת דופן שפורסמה באיסלנד, ועלולה להציב את איגוד השידור האירופי בפני אחת ההכרעות הרגישות בתולדות התחרות.

בטור נוקב שפרסם באתר האיסלנדי Vísir, מבהיר הפשטיין כי מבחינתו מדובר ברגע מכריע בתולדות התחרות. הוא מתאר את התקופה הנוכחית כ"רגע האמת של האירוויזיון", ומבהיר: כל עוד ישראל ממשיכה בפעילות צבאית ברצועת עזה, ובזמן שגורמים בינלאומיים עדיין בודקים טענות על פשעי מלחמה - לא ייתכן שהיא תמשיך להופיע על במה שמייצגת "ערכי שלום, אחדות וכבוד לזכויות אדם".

האם התמודדות ישראל מוטלת בספק?,צילום: רויטרס

במקום קריאה לחרם גורף, הפשטיין מציע פתרון שלדבריו מאזֵן בין עקרונות מוסריים לחופש אמנותי: לאפשר לאמנים ישראלים להשתתף רק אם יוותרו על דגל המדינה ויצהירו פומבית על תמיכתם בערכי האירוויזיון, "כולל זכויות אדם". לדבריו, מדובר במתווה שכבר נוסה בהצלחה בזירה הספורטיבית, כאשר באולימפיאדת פריז 2024 התחרו ספורטאים מבלרוס ורוסיה תחת דגלים ניטרליים בלבד. מועצת רשות השידור האיסלנדית הביעה תמיכה במהלך, וציינה את המקרים של רוסיה ובלרוס כתקדים למדינות ש"לא עמדו בסטנדרט האירופי".

ביום חמישי הקרוב יתכנסו חברי איגוד השידור האירופי לישיבת ההיערכות לקראת אירוויזיון 2026. על סדר היום: קביעת כללי ההשתתפות בתחרות הקרובה, לרבות השאלה כיצד יתייחס האיגוד לביקורת הגוברת על השתתפותה של ישראל. מדובר בדיון עקרוני ראשון שמתקיים מאז תום התחרות האחרונה – וייתכן שהוא יבסס לראשונה מדיניות רשמית שתתמודד עם הקריאות להחרים את ישראל או להטיל עליה מגבלות.

נציגי איסלנד לאירוויזיון 2025 על שטיח הטורקיז,צילום: רויטרס

ההצעה האיסלנדית מזכירה מהלכים דומים שננקטו בעבר בזירות ספורט ואמנות. כך למשל, מאז הפלישה לאוקראינה ב-2022, משתתפים מרוסיה הורחקו לחלוטין מהאירוויזיון – ובתחומים אחרים, כמו האולימפיאדה, ספורטאים רוסים מורשים להשתתף רק תחת דגל ניטרלי וללא סמלים מדינתיים. עם זאת, בשונה מהמקרה הרוסי שבו ההרחקה הייתה גורפת, כאן מוצעת “פשרה” שמחייבת את האמן הישראלי להצהיר פומבית על עמדות פוליטיות – מהלך שנחשב חסר תקדים בתולדות התחרות.

באיגוד השידור האירופי (EBU) שומרים בינתיים על שתיקה רשמית, אך מאחורי הקלעים גובר הלחץ. מה שבטוח, נראה שהדיון סביב השתתפות ישראל כבר אינו שולי – והוא דורש התייחסות עקרונית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר