"הלכנו לאיבוד בתוך עשן של ההורים": אביב גפן חושף ילדות אפלה בקליפ חדש ופרובוקטיבי

באלבום החדש שהוציא היום אביב גפן, "היסטוריה של תאונות", הוא מתגעגע. מתגעגע לכל מיני דברים; כנראה שככה זה כשאתה עובר בתקופת זמן קצרה כל כך הרבה אירועים משני חיים: הפרידה מאבא, יהונתן גפן ז"ל, הפרידה מבת הזוג שני פרידן, והנישואים וההורות החדשה עם בת הזוג הנוכחית שרון קאופמן.

בטקסט שהתלווה ליציאת האלבום הוא כתב: "השירים באלבום נעים בין כישלון הזוגיות והגירושין לאבל מאוחר וגעגוע לאבא, זיכרונות רחוקים מהכפר של רפי נלסון ורומנים מעייפים". משפט אחד נתן כיוון לקליפ אחד ספציפי מתוך האלבום, זה של השיר "טאבה". בקליפ גפן מגלם בעצם את אביו, יהונתן, ושני ילדים מגלמים את אביב ואחותו שירה. הוידאו כולו צבוע בפילטר צהבהב שמשווה להכל לוק של שנות השבעים, וכך גם המכונית שמופיעה בו, הבגדים, האביזרים, והאווירה ה"משוחררת".

כשהוא נישא על גלי הנוסטלגיה, נותן לנו אביב הצצה מתוסרטת-מצולמת אל ילדותו, לכאורה. העלילה בקליפ סובבת סביב נסיעה משפחתית לטאבה, באוטו עם גג נפתח. שני ילדים יושבים במושב האחורי, שותים מים מתוך ג'ריקן קלקר - אין ילד או ילדה שגדלו בשנות השבעים והשמונים שלא זוכרים את האביזר הזה. חלקנו יכול אפילו להיזכר בטעם הלוואי אם נעצום עיניים מספיק חזק.

אבל זה ממש לא העיקר. "טאבה/חופש אמיתי/הלכנו לאיבוד/בתוך עשן של ההורים", שר גפן והמילים הן רמז מטרים לסצינות מטרידות משהו. יש מצב שאם הן היו מתרחשות היום, מישהו כבר היה מתקשר למועצה לשלום הילד.

בשיאו של הקליפ מגיעה המשפחה לכפר של רפי נלסון, גפן שר על "ריח של חשיש", הילדים שואפים עשן סיגריות אבל לא רק, נחשפים לגילויי חיבה של האב כלפי נשים שהן לא בהכרח האמא שלהם, וגם לשימוש בחומרים אסורים מדרגות שונות. בשלב מסוים גם מופיע גבר שעושה תעלולי קסם לילדים, וגפן האב ממהר להרחיק אותם ממנו, ונראה שהוא יודע טוב יותר מהן כוונותיו האמיתיות והלא כשרות (ככל הנראה).

בסוף הקליפ, גפן "מגלה" לנו מה הנמשל, וחושף תמונות מהאוסף המשפחתי הפרטי, את אימו נורית גפן מחוייכת לצד רפי נלסון, אביו יהונתן סוחב צלב על גבו במה שנראה כמו רגע משועשע למדי. השיר מסתיים במילים "עכשיו דממה וסכנה בארץ שלי/וכולם בוכים מרגישים קצת יתומים/ואל תשאל הזמן אזל בכל השעונים/ועוד מחכים לקצת ימים טובים" - כאילו הוא מעדכן את אביו, יהונתן, במה שקרה מאז שהלך.

כשמחברים את הכל ביחד - המילים שמתרפקות על העבר, הנופים שהתעוררו לתחייה מתוך אלבומים מצהיבים, וכן, גם הסצנות שמדגימות הורות לא מיטבית, בלשון המעטה - התחושה היא שגפן מנסה להגיד שאולי באמת בילדותו הוא נחשף לדברים שילד לא אמור להיחשף אליהם: סמים, בגידות וכדומה. אבל אפילו ברגעים האלה, היה תום מסוים, שכבר לא קיים יותר. ואליו הוא מתגעגע.