"ואז הופיעה יהודית": הזמרת האהובה אחזה בשרביט הניווט של איחוד הכבש השישה עשר

בלי מנטליסטים ואמני חושים, בלי הוקוס פוקוס ואברא קדברא, אתמול (שלישי) על בימת היכל התרבות בתל אביב, התרחש קסם. אמנם ליאור סושרד ישב בקהל, אבל הקוסמים האמיתיים היו ארבעת המופלאים, גידי גוב,יהודית רביץ, דיויד ברוזה ויוני רכטר, שחברו יחד למופע האיחוד שלהכבש השישה עשר, 46 שנים אחרי הספר ותקליט המופת.

קולו של יהונתן גפן, האב המיתולוגי של הכבש, ומי שחסרונו כל כך בלט בערב הזה, נשמע בפתיחת הערב על רקע כניסתה של הרביעייה לבמה, ולקול תשואות הקהל. "איך שיר נולד" שרה החבורה, ומיד זכתה לליווי המוזיקלי של היושבים באולם שהתקשו לעצור את ההתרגשות.

כשברקע וידאו ארט צבעוני ותמים, עם שירים כמו "רעמים וברקים", "דוד אפרים", ו"איילות", ההיכל הפך למנהרת זמן שסחפה את כל מי שנקלע אליה, לימים אחרים. בשרביט הניווט של המסע הזה אחזה רביץ, שחזרה לבמה אחרי 8 שנים, ונדמה היה שמעולם לא עזבה אותה.

"כיף שבאתם. לא מובן מאליו שיצאתם מהבית", אמר גידי, "וכשאני אומר אתם אני מתכוון בעיקר אלייך, יהודית", חייך את החיוך המוכר שלו. רביץ, שנראה היה כי חזרה הביתה, זכתה לתשואות ומחיאות כפיים, שחזרו על עצמן בכל שיר ששרה. "כבר יותר משנה שעם ישראל לא ישן בלילה, וזו הסיבה האמיתית לכך שאנחנו פה", הסביר גידי. רביץ, שהמשיכה עם הפינג פונג המשעשע עם גידי, השיבה "באמת? אני ישנתי 8 שנים".

בין השירים האייקוניים אותם שרו במלוא גרון מבוגרים וצעירים בקהל, הורים וילדים, דורות שלמים שגדלו על הכבש, סיפרו החברים על הבמה איך הכל התחיל. "לפני 46 שנה נפגשנו בפעם הראשונה", אמר יוני. "יהונתן גפן כתב במלון בפריז ספר ילדים והמפיק דודו אלהרר שעבדתי איתו הביא לי אותו והתחלתי לעבוד עליו. כ"כ הייתי להוט להלחין אותו, שכל שיר לקח 3 דקות. ואז הופיעה יהודית".

"אני באתי עם יהונתן והבאנו את הכבשה רחל", הוסיף דיויד ויהודית הגיבה בקריצה ושרה "הכבשה שאיתי". הגעגוע ליהונתן ניכר בכל אות, בכל צליל וגם בדבריו של דיויד שאמר "יהונתן זה מורי ורבי. זו תמצית הגעגוע. הוא היה מן אח כזה. אוהבים אותך, יהונתן".

קפסולת הזמן קיבלה חיזוק בדמות סרטון וידאו של החבורה מפעם, כשהכל התחיל, והם עלו על הבמה צעירים ויפים, בזמן שעל הבמה עצמה הם עמדו, קצת פחות צעירים אבל הרבה יותר יפים, שרים את "יוסי יוסי". משם עברו מיד ל"הילדה הכי יפה בגן".

הם שרו את שירי הכבש, מחרוזת שירי ילדים כללית ושלל להיטים של חברי ההרכב (בהם "אין עוד יום", "סיגליות, לקחת את ידי בידך", "עטור מצחך" הקסום ועוד), פסקול של דור שהפך באחת לחיבוק קבוצתי.

"תקופה קשה עוברת על כולנו. היה רגע שמח כשרומי, אמילי ודורון חזרו אלינו. הלוואי וכולם יחזרו בקרוב. מצאתי את עצמי שרה את השיר הזה הרבה בשנה האחרונה", אמרה רביץ ופצחה בקולה הצלול בשיר האלמותי "מילה טובה". אחרי "יהיה טוב", שיר שהפך לתפילה בימים הקשים שכולנו חווים, ירדו החברים מהבמה, איש לא זז בקהל, ומחיאות הכפיים הסוערות איימו לשבור את קירות ההיכל.

הדרן, סופו ידוע מראש, ועם חזרתם לבמה ועוד כמה שירים נפלאים ממיטב הלהיטים של כל אחד ואחת מהם, אי אפשר שלא להזכיר את "באה מאהבה", שירה של רביץ אליה הצטרף גוב בקטע הראפ המיתולוגי, רגע בו איש לא נשאר במקומו, והאולם הפך למסיבת ריקודים.

רגע לפני הסיום, הוקרן סרטון של גפן מקריא את הכבש השישה עשר לילדים, ובסופו הגיעה הפרידה עם השיר "לילה טוב" ששלחה את היושבים באולם לדרכם, אל הלילה שבחוץ, אל המציאות שבה גם אם סופרים כבשים, לא קל להירדם.

הרבה ניסיונות היו בדרך לאיחוד הזה, אותו ניהל מוזיקלית יוני רכטר הנפלא וניהלה אמנותית אתי אנטה. אומרים שלדברים טובים כדאי לחכות. אז הפעם ההמתנה השתלמה. זו לא הייתה עוד הופעה. זה היה טיפול קבוצתי, חיבוק מוזיקלי וקסם גדול, שהגיע בתקופה בה כולנו משוועים לקסמים.