יש למה לחכות: "הקהל ישמע משהו שלא חווה אף פעם"

הם פעילים בסצנת המוזיקה הישראלית עשרות שנים, שחקני מפתח בשירה העברית ובמוזיקה הקלאסית, ולראשונה יחלקו במה במופע משותף.

כל זה יקרה ב־25 בינואר, בהיכל התרבות בתל אביב, כאשר קובי אשרת וגיל שוחט ייפגשו על הבמה במופע ענק, "המאסטרו'ז", בליווי התזמורת הסימפונית פוליפוניה, מקהלת מעיין וזמרים. במופע, שבו תתארח גם רוני דלומי, ישירו הסולנים דניאלה לוגסי, אסנת הראל וגילן שחף את השירים האהובים של אשרת בתזמורים קלאסיים, ויצירות קלאסיות מובילות שיקבלו חיים חדשים באמצעות מילים חדשות שנכתבו במיוחד על ידי היוצרות המוערכות אסתר שמיר, רחל שפירא ותלמה אליגון־רוז.

בראיון משותף מספרים השניים על ההתרגשות לקראת שיתוף הפעולה המיוחד, ובעיקר מדגימים לעולם פרגון מה הוא.

"חלקנו כמה וכמה פעמים במות שבהן אירחנו, וגם התארחנו זה אצל זה, אבל מעולם לא היה לנו יחד מופע שלם", אומר שוחט, "ואני חייב להגיד שלכבוד הוא לי. אני לא צריך למנות את כל מעלותיו ואת גאוניותו של קובי אשרת, כי כולנו מכירים ושרים שירים שלו, אבל חשוב לי להדגיש שלמופע הזה יש קונספט ייחודי מאוד - לא רק שני מאסטרוז, אלא ז'אנר שהוא אריגה של שתי וערב. אני לוקח מנגינה קלאסית, שלמשל אסתר שמיר כתבה לה מילים, ויחד עם קובי אנחנו יוצרים שירי פופ על המנגינות הקלאסיות הקיימות שכולם מכירים, כמו 'פר גינט', 'הסימפוניה התשיעית של בטהובן' או 'אגם הברבורים'. אנחנו לא רק מציגים אותן עם הטקסט החדש, אלא ממש הופכים אותן לשירי פופ, כשקובי אחראי לצד הפופי ואני לתזמור.

"הצד השני של המופע הוא השירים הידועים של קובי, שמוצגים לראשונה באמת עם צליל סימפוני, עם מקהלה ענקית ועם סולנים שחלקם אופראיים וחלקם זמרי פופ. השירים האלה הופכים ליצירות שהקהל יראה וישמע כמו שאף פעם לא שמענו שיר ישראלי".

מכירים שנים

"אנחנו מכירים באמת הרבה מאוד שנים, עוד מאז שגיל היה צוציק", צוחק אשרת, "הכל התחיל כשישבנו זה ליד זה במופע של אילנית בהיכל התרבות בתל אביב, ובאופן טבעי תהינו למה אנחנו לא בונים לנו מופע. הקנאה אוכלת אותי על זה שהוא גאון של מוזיקה קלאסית, על ההשכלה שיש לו. אני לא למדתי מוזיקה בחיי, ואני מעריץ אנשים מלומדים כמוהו. ישבנו וחשבנו מה לעשות. במשך שנים רבות הסתובב לי רעיון בראש, וברגע שהצעתי אותו לגיל - הוא אימץ אותו.

"רציתי להתמקד במנגינות החבויות ביצירות הקלאסיות שכולנו מכירים ומזמזמים חופשי, גם אם לא תמיד אנחנו יודעים את השם שלהן, ולהפוך אותן ליצירות פופיות, וככה בעצם לקרב קהל נוסף למוזיקה הקלאסית".

גיל, יהיה נכון להגיד ששמת לך את הנגשת המוזיקה הקלאסית למטרה?

"בוודאי, אני לא חושש לדבר במושגים של שליחות רוחנית, של 'תפקידי בעולם', של 'למה באתי בכלל לעולם הזה'. אדם מגלה אם הוא בר מזל במהלך חייו, מה השליחות שלו. בגיל מאוד צעיר ניהלתי תזמורות, אופרות, כתבתי את היצירות הכי גדולות שבוצעו בעולם, ניגנתי כפסנתרן, וכשהגעתי בערך לגיל 30 חשבתי מה אני יכול לעשות באמת כדי לעזור לעולם הקלאסי באמצעות המתנה שאלוהים נתן לי, וזה הכישרון המוזיקלי והוורבלי שלי.

"רציתי להרחיב את מעגל המאזינים של המוזיקה הקלאסית ולהנגיש אותה לכל אדם ואדם. יש מקומות שבהם הצלחתי - למשל, עם הסדרות הקלאסיות שלי שמתרחשות בפריפריה, בהיכלי התרבות בכל הארץ, שלשם אני מביא את בשורת המוזיקה הקלאסית".

קובי: "אני מלא קנאה כשאני יושב באולם קונצרטים ושומע יצירות של הגאונים שנכתבו לפני 200 שנה, יצירות אלמותיות. אני מרגיש שאלוהים הוריד לעולם במשך 150 שנה את המלחינים הגדולים שאנחנו מכירים. אני מבין כמה אני אפסוס אל מול היצירות האלמותיות האלה".

"הרגע המאושר בחייך"

קובי, גיל מתחייב שתשמע את היצירות שלך בצורה שתפתיע אותך ואת הקהל. אחרי כל כך הרבה ביצועים שלהן, אפשר עוד להפתיע אותך?

"בטח, ברור שיש. חגגתי עכשיו יום הולדת 80 וחברת התקליטים שלי הפתיעה אותי. הם נתנו למיטב האמנים בארץ לבחור כל אחד שיר שלי, ויצא אלבום כפול עם השירים שלי, כשבפעם הראשונה הם לא מטופלים על ידי, אלא מישהו אחר מפיק, מעבד ושר, ואני מצפה בסקרנות רבה לתוצאות. אם גיל חושב שהוא יכול לקחת את השירים שלי, לעבד אותם ולקרב אותם אל המוזיקה הקלאסית - לא יהיה מאושר ממני".

גיל: "תזכור את הראיון הזה, אני נותן לך את מילתי: כשתשב על הבמה בהיכל התרבות ותשמע את המקהלות, התזמורים ומה שאנחנו עושים שם - זה יהיה הרגע המאושר בחייך".