"אני נורא דואגת אבל אין לנו זכות לא להיות אופטימיים"
שלומית אהרון חוזרת בשיר חדש שכתבה ריקי גל והלחין יהודה פוליקר • "הרגשתי שכולנו לב אחד גדול, ועכשיו כאילו מנסים להתניע את החיים שלנו מחדש"
Your browser doesn’t support HTML5 audio
על השיר "פתאום דמעה" שייצא מחר לאוויר העולם חתומים שלושה ענקי מוזיקה: ריקי גל כתבה את המילים,יהודה פוליקרהלחין ושלומית אהרון מבצעת.
את השיר המרגש כתבה גל הרבה לפני 7 באוקטובר, אבל כמו טקסטים רבים אחרים - גם השיר הזה מקבל רלוונטיות מצמררת, עם מילים כמו "פתאום דמעה, כך לפתע, באמצע היום, באמצע שום מקום, פתאום דמעה, כך לפתע, באמצע הרחוב עוטף כתף קרוב".
החיבור בין גל לאהרון נוצר כשהשתיים שיחקו יחד במחזה המוזיקלי "עוד חוזר הניגון" בתיאטרון הבימה, והמשיך במופע משותף בפסטיבל הפסנתר. הן המשיכו להופיע יחד, ולאורך התקופה כתבה ריקי לשלומית טקסטים לשירים חדשים שעוד צפויים לצאת. היום, כאמור, יצא הראשון מביניהם.
"אני מרגישה שבאמת זכיתי", משתפתשלומיתבהתרגשות. "זה התחיל במפגש עם ריקי בהבימה. שנתיים חלקנו חדר הלבשה, התחברנו והתקרבנו מאוד, והיו לנו הרבה שיחות שהמשיכו גם למופע משותף. היא הראתה לי טקסטים שכתבה ומאוד אהבתי, והרגשתי שיום אחד ארצה לעשות איתם משהו.
"את השיר הזה היא נתנה לי לפני 7 באוקטובר. מאוד התחברתי לעוצמה ולרגישות שבו, וכשפרצה המלחמה וקרה האסון כולנו נאלמנו דום, והרגשתי שזה מה שאני רוצה להגיד עכשיו. משהו במינימליזם, במעט המילים שבשיר ובנגיעה ברגש של הדמעה והעצב הרגיש לי נורא מדויק".
מילים שעכשיו נשמעות אחרת.
"לגמרי. יש שם את השורה 'עוטף כתף קרוב' שלא ממש הבנתי, אבל אהבתי וזרמתי איתה, ועכשיו מילים כמו 'עוטף' פתאום מתחברות. לשירים כאילו יש חיים משלהם".
איך פוליקר נכנס לתמונה?
"לא הכרתי אותו אישית, אבל ממש הרגשתי שאני רוצה לעניין אותו. ריקי עבדה איתו בעבר. פניתי אליו, וממש שמחתי לראות פתיחות לב ונתינה מצידו. הוא אהב את הטקסט מאוד, התחבר והלחין אותו מהר, ואפילו נתן לי עוד שני שירים שהלחין עבורי לטקסטים של ריקי. זה היה מרגש".
שלומית אהרון אופטימית // צילום: אילן בשור
איך עוברת עלייך התקופה הזו, שבה נדמה שמוזיקה ואמנים מקבלים תפקידים חדשים?
"בהתחלה מצאתי את עצמי מחפשת איך ומה. כולנו הופענו למפונים בהתחלה, הופעות מסוג אחר. את מנסה להבין ברגישות למה הם זקוקים, מין שליחות של זמרים. את באה לתת ובעצם מקבלת. הרגשתי שכולנו לב אחד גדול, ועכשיו כאילו מנסים להתניע את החיים שלנו מחדש. השירים הם הזדמנות לגעת ברגשות. למוזיקה יש תפקיד באמת גדול".
את מצליחה להיות אופטימית?
"אני נורא דואגת, אבל כל הזמן אומרת לעצמי שאין לנו זכות לא להיות אופטימיים. יש לנו ילדים, לי כבר יש נכדה, ואין לי זכות להיות פסימית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו